שפתי כהן על התורה, במדבר טז:לב

ואמר ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש. לא אמר ואת כל הרכוש אשר לקרח, לרמז למה שארז"ל שאפילו מחט שאולה היתה מתגלגלת ויורדת, וביום שאלה היא ברשות שואל, לזה לא אמר ואת כל הרכוש אשר לקרח. עוד כמ"ש שזה הממון אינו שלו שהוא משבט לוי, ושבט לוי לא היו בעבודה, והקב"ה אמר ועבדום וענו אותם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, הרכוש הוא לאותן שנשתעבדו לא למי שלא נשתעבד, לזה ואת כל הרכוש בה"א הידיעה, ולא אמר אשר לקרח שאינו שלו:

ולמה לא נזכר כאן ובני קרח לא מתו, מפני כבודו של משה שאמר משה ואם בריאה יברא ה' וירדו הם וכל אשר להם וגו', ואם היה נזכר כאן שבניו לא מתו, היה גנאי למשה שלא הועילה תפלתו, שהרי נשאר מהם שארית בארץ, ומה זרעו בחיים אף הוא בחיים, לזה התורה לא כתבה זאת כאן וכתבתו במקום היחס בפרשת פנחס, ושם ביארתי הטעם למה נכתב שם ע"ש: