שפתי כהן על התורה, במדבר טז:לא

ויהי ככלתו לדבר. הקב"ה מקים דבר עבדו, שמיד נתקרבה פתחה, של גיהנם תחת רגליהם במקום עמידתם, ולא נפתחה בעובי העליון על פני הארץ, שאם כן היתה אש של גיהנם יוצאת ומלהטת כל המחנה, אלא נפתחה בעובי התחתון של ארץ, ומה שתחת רגליהם היה חלול נבקע וירדו לפתחה של גיהנם, ולזה ותבקע האדמה ולא הארץ, ואח"כ ותפתח הארץ את פיה ותבלע. ואמר בלשון בליעה, לומר שמיד נסתמה, שלא תצא חומה של גיהנם לעולם ותהא מלהטת כל העולם, אלא כאדם שפותח פיו וסוגרו מיד, ולזה ויאבדו, שלא נראה מקום בליעתם: