שפתי כהן על התורה, ויקרא טז:טז

וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל. הזאה זו היתה לקנח עון העגל, שע"ז מטמא כנדה, ומפשעיהם לכפר על מכירת יוסף שפשעו בו, וכשחרב בהמ"ק שלא היה כפרה על עון זה, נהרגו עשרה הרוגי מלכות, לכל חטאתם הם שאר עונות שהם בערך אלו נקראים חטאות, וכן יעשה באוהל מועד, היא ההזאה שהיתה על הפרוכת מבחוץ, השכן אתם בתוך טומאתם, שהוא בין שני דמים דם הזיה של לפנים שהיתה בין בדי הארון, ודם הזיה של חוץ שהיתה על הפרכת, זהו השכן אתם בתוך טומאתם, כי הדם נקרא טמא שנאמר נגואלו בדם, ואע"פ שזה הדם הוא דם חללים בערך הי"ת דם הבהמה הוא טמא, ועכ"ז שוכן אתם. והוצרכו בכל שנה על אלו, לפי שארז"ל על פסוק וביום פקדי אין לך פורענות באה לעולם שאין בה קצת מעון העגל, ועל מכירת יוסף הנה הנביא צועק ואומר על מכרם בכסף צדיק וגו':