שפתי כהן על התורה, ויקרא יג:ד

ואם בהרת לבנה. כלומר אם לא היה נזהר מדם נדה ומהכתמים, שהיה אומר זה מראה לבן, או בימי לבונה היה אצלה והיה אומר לבנה היא, כלומר טהורה היא, מאחר שאינה שופעת דם, והוא אינו יודע מה שאמרו והדוה בנדתה ארז"ל בנדתה תהא עד שתטבול, ומרוב התלהבות היצר לא יכול לעמוד בעצמו. לבנה היא בעור ר"ת להב, ועמוק אין מראה שלא הלך בעקמימות. ושערה לא הפך לבן שלא עשה ברשעה ולא בנבלה, אלא מרוב התלהבות היצר. והסגיר הכהן, לא יפרסמנו. את הנגע לא אמר את הצרעת, לפי שלא עשה ברשע, יסגיר את הנגע כפי הענג בערך אותו עונג ישב ז' ימים. וראה הכהן אותו ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו ודאי שאין די לו בז' ימים, שההנאה שקבל מהעבירה והעונג הוא יותר מן הצער שקבל בהסגר: