שפתי כהן על התורה, ויקרא יג:ג

וראה הכהן את הנגע בעור הבשר איזה בשר זה הנדה שנאמר בה ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה, שבעת ימים תהיה בנדתה, וכל זה רמז כאן בעור הבשר רואה ויודע באיזה יום, כמו שארז"ל אם בא עליה ביום א' יהיה מצורע מעשר שנים, ואם ביום השני יהיה מצורע משנת כ', וכן ביום הג' יהי' מצורע משנת שלשים, וכן עד ע' שנה, ולזה רמז וטמאה שבעת ימים, לומר שעד ע' שנה הוא בספק אולי בא אביו על אמו בנדתה, אבל משמונים ואילך יצא מהספק, זהו וביום השמיני ימול בשר מאותו פרשה של ובשר כי יהיה בעורו וגו':

עוד וראה הכהן את הנגע, אם הלך בתענוגי מאכלות אסורות ומחמתן בא הנגע, הענג, ושער בנגע, ורשע בעונג, שלא אכל אותם מאכלים לתאבון אלא ברשע לענג גופו. הפך, רואה אם היה הפכפך שהיה רכיל היה מהפך הדברים, לזה אמר בכה ולזה אמר בכה. לבן שהיה נבל צר עין, שהנגעים באים על צרות העין. זהו לבן, נבל הוא ונבלה עמו. ומראה הנגע עמוק מעור, שהיה הולך בעקמימות ובערמה, מעור, ערום: