שפתי דעת ט

מאמר (א) לא היה צריך להתחיל את התורה אלא כו' בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, א"ר יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהוא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים כו', וקשה הלא הודעת חידוש העולם הוא יסוד לכל התורה ולכל האמונה ואיך אמר ר"י לא היה צריך כו', ועוד למה כפל קושייתו ואמר ומה טעם פתח בבראשית, וכפי הנראה ששני קושיות הם ושניהן מתורצין בפסוק כח מעשיו הגיד לעמו קושיא ראשונה שהיה לו להתחיל מן החודש הזה לכם כי אם התחיל בבראשית להודיע לנו חידוש העולם הנה גם מן פר' החודש הזה לכם יש ללמוד אמונת החידוש כמו שיתבאר בסמוך, קושיא שניה מה טעם פתח בבראשית כדרך ששינו לתלמי המלך, והתירוץ על שניהם מן פסוק כח מעשיו הגיד לעמו תירוץ ראשון על קושיא ראשונה הוא אעפ"י שיכולין ללמוד ענין חידוש העולם גם מן פ' בחודש הזה לכם מ"מ התחיל בבראשית ברא אלהים כדי לסתום פי דוברי שקר האומרים ליסטים אתם כו' וע"י זה יבואו לידי כפירה גמורה לאמר לית דין ולית דיין וכל דאלם גבר כי אף אם תמצא לומר שיש ללמוד מן החודש הזה לכם שהוא ית' חידש עולמו מ"מ נשאר מקום למהרהר לומר שאי השגחתו כי אם בשמים אבל לא בארץ כי לגודל רוממותו ית' אינו משגיח בפרטים בתחתונים לכך התחיל בבראשית ברא אלהים אין אלהים אלא דיין וסוף תיבות אמת לומר לך כי מדת הדין לאמתו מתפשט גם בתחתונים ותשלך אמת ארצה והיינו דקאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ ר"ל הדין דין אמת בשמים ובארץ וזה מופת שלא ליסטים היו, וקושיא שניה מה טעם פתח בבראשית ולמה לא פתח התורה בשם אלהים התירוץ על זה כי אין הקב"ה נודע מצד עצמו כי אם מצד דרכיו ופעולותיו והיינו שהתחיל בבראשית ברא ואחר כך אלהים ר"ל מצד הבריאה נודע ביהודה אלהים והיינו שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו כדי שמתוך ידיעת כח מעשיו ופעולותיו נודע כי יש אלהים בארץ, וכדי לתת להם נחלת גוים הוצרך לכל הסיפור שמן בראשית ברא והלאה להורות שמעשה ידיו אמת ומשפט כי משפט היינו שם אלהים וסוף תיבות של בראשית ברא אלהים היינו אמת מאמר (ב) כל דיין הדן דין אמת לאמתו כו'

ותדע כי כל אמת שייך אל הדינין כמ"ש רז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמתו כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית וקשה למה נקט דוקא מעשה בראשית כי היה לו לומר במעשה בריאת שמים וארץ, אלא לפי שרצה הקב"ה לברא את העולם במדת הדין וראה שאינו מתקיים חזר ושתפה למדת הרחמים שנאמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים וידוע שאצל בשר ודם אין שייך לומר שיעשה צדקה במקום משפט כי במקום משפט אין צדקה כי אין מרחמין