שפתי דעת עב

לפי שבמלת וישב רמז מדת הבטחון שהיתה ביעקב הוצרך לומר אלה תולדות יעקב יוסף שגם יוסף שם בה' מבטחו אף על פי שמצינו שאמר נשר המשקים והזכרתני וגו' מ"מ יש לפרשו באופן שיוסף הוא בצדקו מתחילה ועד סוף ולא פנה אל רהבים כלל כמו שיתבאר בע"ה כי יוסף היה דומה בכל צד אל יעקב כמו שדרשו מן פסוק כי בן זקונים הוא לו שהים זיו איקונין שלו דומה ליעקב וארז"ל שדיוקנו של יעקב חקוק בכסא כבוד ה': מאמר (נז) סיפור חלומו של יוסף ונראה ליישב בזה מה שנאמר בסיפור חלום שני ויספר אותו לאחיו ויאמר הנה נא ק חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח וגו' ואם כן למה חזר ואמר ויספר אותו אל אביו ואל אחיו ולמה לא נאמר ויקנאו בו אחיו מיד אחר ספור ראשון שהיה לאחיו, הלא לפי שבסיפור ראשון הבינו אחיו מן החלום ההוא כפשוטו לפי שצבא השמים אינו משתחוים כי רם לה' לבדו ואין מראין לאדם בחלום דבר שהוא מן הנמנע כמו גמל פורח באויר או מעייל פילא בקופא דמחטא אלא וודאי לפי שדמות דיוקנו של יעקב חקוק בכסא כבוד ודמות דיוקנו של יוסף דומה לדיוקנו של יעקב וכשהיו צבא השמים משתחוים לכסא כבוד היה נדמה לו כאילו היו משתחוים גם לדיוקן יעקב ורעיוניו על משכבו סליקו לחשוב מאחר שדיוקנו דומה לדיוקן יעקב על כן נדמה לו בחלום כאילו השתחוו גם לו ולכך לא נתקנאו בו על חלום זה, ויוסף הבין ממה שלא קנטרו עליו בפעם זה כמו שקנטרו עליו בפעם ראשונה ואמרו המלוך תמלוך עלינו וודאי הם מבינים החלום בזה הדרך על כן חזר וסיפר אותו לאביו ולאחיו לומר שהוא מבין פתרונו שהחלום נוגע לאביו ולאחיו שכולם ישתחוו לו, ומה שנקט הירח היינו ע"ד שנא' שמש ירח עמד זבולה והל"ל עמדו אלא לפי שהירח תלוי בשמש ומקבל האורה מן השמש על כן בעמידת השמש תעמוד גם הירח כך בהשתחואה זו אגב השמש השתחוה גם הירח ולעולם החלום מרמז על אביו ואחיו על כן אמר הבא נבא אני ואמך הלא אמך כבר מתה ומכל מקום אביו שמר את הדבר והבין גם הוא שהזכיר הירח אגב השמש, ורז"ל אמרו בל' אלה תולדות יעקב יוסף שבהרבה דברי' נמשל יוסף ליעקב כו' ולפי פשוטו כשם שקרה ליעקב על שבקש לישב בשלוה קפצה עליו רוגזו של יוסף כך ליוסף קרה גם כן על ידי שהיה מסלסל בשערו ממשמש בעיניו שנ' והוא נער וכן פירש רש"י על פסוק ויהי יוסף יפה תאר שהיה אוכל ושותה כו' על כן גירה בו את הדוב כי כל זה מענין ביטול ישיבת השלוה כי מטעם זה נענש יעקב על ידי יוסף לפי שמגלגלין חוב על ידי חייב ולא ע"י אחר, ומה שהקרה ה' לידו ענין חשד של עריות דווקא, לפי שיוסף הביא דבתם שהם חשודין על עריות, ואולי ראה בבנות הארץ שנתנו עיניהם באחים אלו והיו משדלין אותן בדברים ואולי חשב שמסתמא נתפתו להם על כן הביא ה' לידו אשה שהיתה משדלתו בדברים ולא שמע אליה ויכול להיות שגם אחיו היו כמותו, וכן אמר איך שקרא לבני השפחות עבדי' ע"כ לעבד נמכר יוסף כדי שיראה יוסף כמה רחוקים עניני העבד מדרכם וכן במה שאמר שאוכלין אבר מן החי הראו לו שאפילו הגדי עזים שלא היה עיקר לאכילה אלא לטבול בו הכתונת מכל מקום לא נחרו אותו ושחטוהו ק"ו לנאכלים, וכן היה יוסף כיעקב בענין הבטחון בה' כשם שדרשו על וישב יעקב ענין הבטחון כך יוסף היה חוסה בה' ולא בטח בשר המשקים כלל: ותדע שכן הוא שהרי מסיק ברבתי פרשת מקץ וז"ל מאמר (נח) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף

אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שני שנים קשיין אהדדי אלא ר"ל וודאי יוסף שם בה' מבטחו ולא בשר המשקיה אך פניה בעלמא פנה אל רהבים כי לשון פנה אינו משמש בטחון גמור אלא פניה בעלמא בבקשת הסבה וכך פירושו כי ברבתי מסיק פר' זו וז"ל מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני זה יוסף לפי שנאמר ותקרא לאנשי ביתם