שפתי דעת ע

העה''ז שלא יטרידהו דבר מן קניית שלימתו בעה"ז על כן עולין שני שמותיו יעקב ישראל למספר שלום ושלוה, ורמז לדבר יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך כי העולם הזה דומה לפרוזדור מקום שכל אנשי החיל הולכים בו והעולם הבא דומה לטרקלין דהיינו ארמנותיך, וזה"ש למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, כי בעולם הזה האדם מדיני בטבע וצריך לאחזת מריעיו, למען בית ה' אלהינו היינו ארמנותיך אבקשה טוב לך רצה לומר טוב שהוא לך לבדך ואין לזרים אתך והוא לעולם שכלו טוב ועל זה אמר שאלו שלום ירושלים היינו ירושלים שלמטה ישליו אוהביך בירושלים של מעלה לעה"ב יהי שלום בחיליך כו' על כן אמר בזמן שהצדיקים יושבים שלוה ומבקשים לישב בשלוה בעה"ז ר"ל אם יקבלו טובות העה"ז ינוכה להם מחלקם השייך להם לעולם הבא והיינו שמבקשים השלוה השייכה להם בעולם הבא הם מבקשים אותה בעולם הזה כי ינוכה להם מן אותה שלוה

מאמר (נז) במדרש הרבתי של יעקב ועשו

ובמדרש הרבתי מסיק וז"ל וישב יעקב הה"ד בזעקיך יצילוך קיבוציך תניא כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו, ואת כולם ישא רוח יקח שהבל זה עשו ואלופיו, והחוסה בו ינחל ארץ זה יעקב וישב יעקב, נסו ואין רודף רשע וצדיקים ככפיר יבטח ערק רשיעא ולא רדיפין ליה דכתיב וילך אל ארץ ר"א אומר מפני שטר חוב וריב"ל אמר מפני הבושת וצדיקים ככפיר יבטח וישב עכ"ל, שני מדרשים אלו דרך אחד להם כי שניהם דרשו וישב יעקב על הבטחון ביי' כי מדרש ראשון מביא פסוק והחוסה בי ינחיל ארץ ומדרש שני מביא פסוק וצדיקים ככפיר יבטח, וקשה מה ענין הבטחון אל וישב יעקב ומהו שאמר ערק רשיעא ולא רדיפין ליה מה ענינו אל פסוק וילך אל ארץ וממה נפשך היה נרדף הן כדי שלא לפרוע שטר חוב הן מפני הבושת והן הן רודפיו ולמה אמר ולא רדיפין ליה, אלא כך פירושו כי מהידוע שהצדיק אוכל לשובע נפשו כי אין לבו הומה אחרי המותרות על כן כל ימיו הוא יושב במנוחה לאפוקי הרשעים אשר לבם הומה וחומד כל היום, הוא מתאוה תאוה על כן אין לו מנוחה לעולם כי כל חמדות העה"ז שנין דין מן דין כי היום ירוץ ורגליו כאילות בשפילה ובהר לחזור אחר ריבוי ממון ולמחר ירוץ אחר תאות אכילה ושתיה וכן הרבה מיני חמדות ונמצא שכל ימיו הוא נס ובורח ואין לו רודף אלא הוא נרדף מעצמו כי לבו החומד רודפו ומריצו אחרי החמדות כדרך שפירשתי בארבע' צריכין להודות שמזכיר הולכי מדבר ויורדי הים לשון הוה והל"ל הולכי מדבר כשמגיעין ליישוב וכן יורדי הים כשמניעין ליבשה כדרך שהזכיר במי שהיה חולה ונתרפא ובמי שיצא מבית האסורים אלא לפי שרוב הולכי מדבר ויורדי הים הולכים בסחורות ונקראו כל ימיהם הולכי מדבר ויורדי הים כי לעולם אין קץ וגבול לחמדתם אפילו בזמן שהוא ביישוב תמיד לבו הומה לחזור ולפרוש בים או במדבר ונמצא שכל ימיו רץ ואין רודף כי מעצמו הוא נרדף, ומדוקדק זה מן פסוק נסו ואין רודף רשע וצדיקים ככפיר יבטח וקשיא ביה טובא כי אצל הרשע התחיל בלשון רבים נסו ומסיים רשע בלשון יחיד, ואצל הצדיק גם כן אמר וצדיקים לשון רבים ואחר כך אמר ככפיר יבטח לשון יחיד, והנראה לי בזה כי הדרכים הרעים הם רבים כי זה רץ אחר הממון וזה רודף אחר השררה וכאלה רבות והדרך הטוב אינו כי אם אחד לשם התכלית המאחדם, והדרכים הרעים הרבים לפעמי' רבים רצים בהם ולפעמים אפילו רשע אחד רץ בהרבה דרכים מקולקלים היום בזה ולמחר באחר על כן אמר על רשעים רבים שכל אחד רץ לדרכו המקולקל נסו ואין רודף, אח"כ אמר לא זו שרבים נסו מנוסות הרבה אלא אפילו רשע אחד אינו עומד במצב אחד אלא רץ בכל הדרכים המקולקלים כאילו היו הנסים רבים לכך אמר רשע, אבל בצדיקים ההולכים בדרך אמת שאינו אלא אחד עליהם אמר וצדיקים רבים דומין לכפיר א' אשר