שפתי דעת רפב

תבואת השדה שצריכין עבודה, לאפוקי פירות האילן רובם אינן צריכין עבודה רנה והם מתברכין בזכות עמוד התורה שאינו צריך עמל ויגיעה בכלי המעשה יגיעת הבשר, אלא עמל ויגיעת השכל לבד על כן פרי העץ מתברכין בזכות עץ חיים וגומר, יעקב החזיק בעמוד גמילות חסדים אשר עיקרו מן התורה כתרומות ומעשרות והוא אמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך וכנגד מצוה זו בא חג הסוכות חג האסיף באספו מעשיו מן השדה אשר חל עליו חובת ביעור התרומות והמעשרות ליתן כל אחד אשר הוא לו אך אם ידמה בנפשו שהוא בעל הבית ובעל השדה וירע בעיניו ליתן משלו למי שלא עמל בה על כן צוה ה' שבזמן ההוא יצא מדירת קבע וישב בסוכות דירת ארעי לידע ולהודיע לו שאינו בעל הבית בכל נכסיו אלא כאריס לבד כי ישיבתו ארעי ולא קבע ואז ידע כי העניים משלחן גבוה קא זכו ומשל הקדוש ברוך הוא הוא נותן, על כן מצינו שיעקב עשה סוכות שנאמר ויעקב נסע סכותה וגומר וכדאיתא במדרש שדרשו על הסוכה, וכבר אמרנו שבחג מתברכין גשמי השנה וכמ"ש אשריכם זורעי על כל מים וכו' אין זריעה אלא צדקה וכו' וארז"ל אין הגשמים נעצרים אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות שנאמר ציה גם חום יגזלו מימי שלג, ולפי שיעקב קיים הסוכה והמעשר על כן היו המים מתברכין בעבורו שהרי בבואו מצרימה היה הנילוס עולה לקראתו, זהו שארז"ל סימני אבות הראו לו, כי מתחילה נאמר ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה שם רמזו לו חג הפסח וזכותו דיצחק שבפסח מתברכין תבואת השדה, לכך נאמר ותלך בשדה ואחר כך הראו לו חג העצרת וזכותו דאברהם שבעצרת מתברכין פירות האילן לכך נאמר ויעמוד במשעול הכרמים והיינו פירות העץ גדר מזה וגדר מזה כי אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד, ואחר כך נאמר ויעמוד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין שמאל הראו לו חג הסוכות דירת ארעי ומקום צר כי אין בו עליות מרווחים ובתים ספונים אלא מקום צר שיש בו ז' על ז' טפחים והוא שיעור הכשר סוכה, ובמלת צר רמז גם למים אשר מן הצור מוצאם כי צר כולל גם לשון צור היינו הסלע מקור המים, וגם יתכן לפרש לפי שהסוכה זכר לענני כבוד על כן מתברכין גשמי השנה הבאים על ידי העננים ואז הראו לו גם זכות דיעקב כאמור, וכן מצינו ג' המן במסורת א' המן העץ ב' המן הסלע הזה נוציא לכם מים ג' המן הגורן והיינו כנגד ג' דברים שמתברכין ברגלים פרי הארץ בפסח זה"ש המן הגורן כו' פרי האילן בעצרת זה"ש המן העץ כו' מים בסוכות זה"ש המן הסלע וגומר רמז נדבר ג' פעמים המן עולה למספר ברגלים דהיינו רפ"ה, ושלשתן הזכירו ישראל בתלונת מי מריבה לא מקום זרע, ותאנה וגפן ורמון, ומים אין לשתות

מאמר (רסד) בגמרא נעתרות נשיקות שונא זה מבלעם כו' ובפרק חלק דרש רבי שמואל בר נחמני מה דכתיב נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא טובה קללה שקלל אחיה השילוני את ישראל מברכה שברכם בלעם הרשע, אחיה השילוני קלל את ישראל בקנה שנא' והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובים ואפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו אלא הולך ובא עמהם כיון שדממו הרוחות עומד הקנה במקומו, אבל בלעם הרשע ברכם כארז מה ארז אינו עומד במקום מים, ושרשיו מועטין, ואין גזעו מחליף ואפילו כל רוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו כיון שנשבה בו רוח דרומית מיד עוקרתו והופכתו על פניו, ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול ממנו קולמוס לספר תורה עכ"ל, והתוספותמקשים שם והא בלעם קאמר כארזים עלי מים כו' ולי נראה שכך פירושו כי בלי