שפתי דעת רמג

אלף סובר שעיקר המרכז האוהל מועד בית התפלה ועיקר התפילה ח"י ברכות על כי למעלה י"ח אלף להורות שכנגד זה עיקר המרכז בית התפלה

אמנם המדרש שהתחלנו בו האומר ישראל יש להקב"ה הניה מהם שקורין ק"ש ומתפללין נקט שניהם לפי שבזה יתורץ לדברי האומר י"ח למה נקט הפסוק מספר עשרים אלף ואחר כך אמר אלפי שאינן הוה ליה לכתחילה להזכיר י"ח אלף לחוד אלא שרצה לרמוז שתיהן כי מתחלה רכב אלהים רבותים אלפי היינו כ"ב אלף כנגד התורה שנתנה בכ"ב אותיות ואחר כך אמר שאינן וקאי על אלפי ר"ל אם אלפי אינן מן רבותיים ישאר י"ח אלף והיינו כנגד י"ח אלף להורות ששני מספרים אלו מדוייקים להורות לנו שעיקר הניה שיש להקב"ה מישראל היינו לפי שהם קורין בתורה ומתפללין, וזהו שדרש פסוק מי זאת הנשקפה כמו שחר כי בו נזכרו ברמז כל ארבע רוחות כמו שחר זה כנגד רוח מזרח כי בו השחר בוקע ועולה יפה כלבנה רמז לרוח ערבי כי הירח בחידושו במערבא נרא' תחילה ברה כחמה זה רוח דרומי כי באותו רוח השמש ברה ביותר איומה כנדגלות זה רוח צפוני החשוך כי כל מקום חשוך הוא מקום אימה כמ"ש והנה אימה חשיכה גדולה וגומר כנדגלות כי גם המלאכים גובה להם ויראה להם ולכך אומרים ארבע פעמים שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך ר"ל שובי מן ד' רוחות אלו אלינו וכן בפסוק הביאני אל בית היין מצינו ב' מדרשים חלוקים מדרש א' אומר אל בית היין זה סיני וכו' ומדרש אחד אומר הביאני אל בית היין זה אוהל מועד, וקשה במאי קמפלגי אלא לפי שמסיים ואמר ודגלו עלי אהבה וא"כ פליגי דוגמות המחלוקת אם כ"ב אלף או י"ח אלף כי הסובר כ"ב אלף אם כן המרכז התורה סבר הביאני אל בית היין הנזכר בדגלים, מדבר בשבח האמצע והמרכז והיינו התורה שנתנה בהר סיני ששם קבלנו התורה הנדרשת בשבעים פנים כמספר יין והסובר י"ח אלף סובר שהמרכז האוהל מועד בית התפלה סובר שהביאני אל בית היין המדבר בשבח המרכז היינו אוהל מועד, שבו מנסכין יין על גבי מזבח , ואולי גם מטעם זה האומות רצו לפתות את ישראל שישובו אליהם ויעזבו דגליהם כי כל זמן שהם עסוקים בדגליהם הם פונין פניהם אל מרכז התורה והתפילה וכל זמן שהם עסוקים בתורה ובתפילה הקול קול יעקב הם מנצחין את העו"ג על כן הם אומרים לישראל כלך מדרך זה ושובו אלינו וראייה לזה ממה שנאמר במזמור זה אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר אם כן ממילא אמרו זה היפך דברי העו"ג אשר שאלו מישראל שיהיה ג"כ בטחונם ברכב וסוסים וישראל מאנו ללכת בדרכיהם ואמרו ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר וענין סדר הדגלים על זה האופן פרשנו בחיבור כלי יקר ויתכן להוסיף עליו כי ההולכים למזרח לפני השכינה כאברהם שנאמר בו התהלך לפני וזה שייך לבעלי תורה כי יהודה מחוקק ויששכר יודעי בינה לעיתים ומזבולן מושכים בשבט סופר ההולכים לימין השכינה כי שם אורך ימים ושם ראובן לבעלי תשובה הצריך לימין ה' הפשוטה לקבל שבים גד היה צריך גם לימין ה' כי שם יושב על הספר והיה ירא שלא ימות במלחמה כדאמר הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו שמעון ממנו עניים סופרים ומלמדים הצריכים למדת החסד שמימין, וההולכים למערב שכינה קדמה ואזלא לפניהם להפיל אויביהם והיינו כל השייכים ליוסף שהיה בעל צדקה כמרז"ל אויבים נופלים לפניו כיוסף למה לפניו אלא משום דשכינה קדמה לפניהם, לשמאל כל בעלי עושר כי מצפון זהב יאתה מאשר שמנה לחמו נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' דן יזנק מן הבשן כדאמר ואילים בני בשן, ובזה נבא לביאור המדרש שהתחלנו בו כי רצה לתרץ מה שנאמר במדבר באוהל מועד כי שנים אלו גרמו המספר המורה על מעלת ישראל שנמנים כל שעה וכבר אמרנו שכל שעה קאי על שמוציאן במספר ומכניסן במספר הן ביצירתן הן במיתתן והיינו כל שעה ממש וזה שאמר מה החיטים נכנסות לאוצר במנין רמז בזה שישראל הם אוצר