שפתי דעת רמא

וכמו שנאמר במספר שאו את ראש שהמספר מורה על שיש לישראל התנשאות על כל האומות שאין מהם הניה כך הדגלים באו ליתן להם הרמת דגל ונס על כל האומות עד שהיו מסתכלין בהם ומתקנאין בישראל: כדמסיק מאמר (רכז) במדרש גדולים ישראל בדגליהם כו'

במדרש וז"ל מי זאת הנשקפה כמו שחר וגומר גדולים ישראל בדגליהם שכל האומות נסתכלין בהם תמיהים ואומרים מי זאת הנשקפה כמו שחר אמרו להם האומות שובי שובי השולמית הדבקי לנו ובא לך אצלנו אנו עושים לך דוכסים הגמונים ושלטונים וישראל אומרים מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים מה גדולה אתם נותנין לנו שמא גדולה אתם יכולין ליתן לנו כמו שנתן לנו ה' אלהינו במדבר דגל מחנה יהודה דגל מחנה ראובן דגל מחנה דן דגל מחנה אפרים עכ"ל, וקשה על מדרש ראשון איך למד מן פסוק ובשם אלהינו נדגול שקאי על דגלי מדבר ואולי כפי הפשט למד זה ממה שמתחיל המזמור ישגבך שם אלהי יעקב ומצינו שיעקב עשה סימן לבניו שישאו ארונו כסדר דגלי מדבר כפירש"י ועל מדרש שני ק' שמסיק שהאומות מסתכלין בדגלי ישראל ואף על פי כן אמרו שובי שובי אלינו ונעשו מכם דוכסים אם כן לפי סברתם יתנו להם גדולה טובה מזו או לפחות טובה כזו ואיך משיבין ישראל שמא תוכלו ליתן לנו גדולה כדגל מחנה יהודה כו' וא"כ הם חלוקין איזה גדולה והל"ל בפשיטות שלנו גדולה וע"כ נראה לי לפרש ענין המספר והדגלים, על פי הצעה זו וזה כי בשתים אלו נודעה מעלת ישראל בעה"ז ובעולם הבא, המספר זהו ממה שפירש רש"י פרשה שמות שנמשלו ישראל לכוכבים שמוציאן במספר ומכניסן במספר מוציאן במספר היינו בצאתם לאור ההויה כשנוצרו אז הקב"ה מונה כל טיפה כו' ומכניסם במספר במיתתם להודיע כי אינן דבר האבוד שאין לו מנין אלא כדבר שמכניסים לאוצר ולקיום שיש לו מנין וזה מורה על קיומם הנצחיי לעה"ב אבל מספר ראשון שביציאתן, מורה על שכל יחיד מישראל חשוב כאומה שלימה שנאמר ונפל ממנו רב וכן בפסוק אזכיר רהב ובבל וגומר שכל האומות אין להם השגחה פרטית אלא על כל אומה ואומה בכלל אבל לציון יאמר איש ואיש יולד בה כל איש פרטי מושגח בפרטות כאומה שלימה, וכן הדגלים מורין על שישאו דגל ההתרוממות בעולם הזה על כל האומות, ומורים גם כן על שלעה"ב ועשה הקב"ה מחול לצדיקים בגן עדן וכבודו ית"ש באמצע דוגמת הדגלים שכל ישראל סביבו והשכינה והאדון באמצע ולכך ציוה יעקב לבניו שבמותו ישאוהו כסדר הדגלים לפי שנאמר ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה דהיינו לכל ד' רוחות העולם ישא דגל ההתרוממות וכתיב והנה ה' נצב עליו וא"כ ה' באמצע כמו שיעקב היה באמצע של ד' רוחות אלו ושם נאמר לו והיה זרעך כעפר הארץ כמו שיתבאר בסמוך על פסוק מי מנה עפר יעקב ורצה יעקב לעשות סימן גם במותו להיות לו לאות על העולם הבא שיזכה גם שם לסדר הדגלים, הנקרא מחולת מחנים והוא המחול שיעשה הקב"ה לצדיקים בג"ע

מאמר (רכח) ביאור מי מנה עפר יעקב

ושני דברים אלו תמצא מפורשים שבא בלעם להזכיר בקול רם כל המעלות שבישראל כדי שישמעו האומות ויתקנאו בהם וישתדלו בביטולם, הוא שאמר מי מנה עפר יעקב וגומר אם פסוק זה מדבר כולו במעלות המספר יהי' כך פירושו שהזכיר ב' המספרים ביציאתן ובכניסתן מי מנה עפר יעקב היינו המספר שביציאתן מן העולם שסופם למקום עפר ושמא תאמר מאחר שסופם עפר אם כן שוב אין להם מציאות וילכו לאבדון כמו שאר האומות על כן אמר ראה מי מנה אשר מנה גם עפר יעקס