ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק ח

[א] יכול כשם שאינה באה נדבת צבור כך לא תבוא נדבת שנים? תלמוד לומר "והקריב" – מלמד שהיא באה נדבת שנים.

[ב] רבי אומר הרי הוא אומר (ויקרא כב, יח) "אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה' לְעֹלָה" – כל הקדשים באים בשותפות אלא שסלק הכתוב את המנחה.

[ג] יכול כל עוף כולו יהא כשר? תלמוד לומר "והקריב מן התֹרים או מן בני היונה את קרבנו" – אין לך בעוף אלא תורים ובני יונה. 'תורים' – גדולים ולא קטנים. שיכול, הלא דין הוא! ומה אם בני יונה – שלא כשרו לבא גדולים – כשרו לבא קטנים, תורים – שכשרו לבא גדולים – אינו דין שיכשרו לבא קטנים?! תלמוד לומר 'תורים' – גדולים ולא קטנים.

[ד] 'בני יונה' – קטנים ולא גדולים. הלא דין הוא! ומה אם התורים – שלא כשרו לבא קטנים – כשרו לבא גדולים, בני יונה – שכשרו לבא קטנים – אינו דין שיכשרו לבא גדולים?! תלמוד לומר 'בני יונה' – קטנים ולא גדולים.

[ה] יכול כל התורים יהיו כשרים וכל בני היונה יהיו כשרים? תלמוד לומר "מן התֹרים" – לא כל התורים, "מן בני היונה" – לא כל בני היונה; פרט לתחלת הציהוב שבזה ובזה. מאימתי תורים כשרים? משיזהיבו. ומאימתי בני יונה פסולים? משיצהיבו.

[ו] 'קרבנו תורים ובני יונה' – ואין הכשרו תורים ובני יונה. הלא דין הוא! ומה אם הצפרים – שלא כשרו לכפר בפנים – כשרו לכפר בחוץ, תורים ובני יונה – שכשרו לכפר בפנים – אינו דין שיכשרו לכפר בחוץ?! תלמוד לומר 'קרבנו תורים ובני יונה' – ואין הכשרו תורים ובני יונה.

[ז] קל וחומר לצפרים שיכשרו לכפר בפנים! מה אם תורים ובני יונה – שלא כשרו לכפר בחוץ – כשרו לכפר בפנים, צפרים – שכשרו לכפר בחוץ – אינו דין שיכשרו לכפר בפנים?! תלמוד לומר "והקריב מן התֹרים או מן בני היונה את קרבנו" – אין לך בעוף אלא תורים ובני יונה.

[ח] אמר ר' יהודה, מה אם במקום ששוה המכשיר שבפנים למכפר שבפנים – חלק המכשיר שבחוץ מהם, מקום שלא שוה המכשיר שבפנים למכפר שבפנים – אינו דין שנחלק המכשיר שבחוץ מהם?! הא דין לעני! לעשיר מנין? תלמוד לומר 'קרבנו תורים ובני יונה' – אין הכשרו תורים ובני יונה.