שו"ת הרד"ד אבן העזר א קלד

א"כ שניהם לא יתחייבו דלא נוכל להרוג אותם דכל כת שמא הם פסולים ולא חייבה התירה אותם בכאשר זמם לכן שפיר לא יהרג הנדון דהוי עדות שאאי"ל אכן בשני כתות המכחישות עצמן בחקירות דאז על כל עדות שמעידים העדים כל כת בפ"ע הם זוממין להרוג הנדון ונתחייבו בכאשר זמם דבכל אחד מהעדות יש עליו חיוב מיתה ודין דכאשר זמם ואי דכיון ששנים מהם פסולים הא הם לא נפסלו רק אחר עדותן והא כל זוממין דחייבה רחמנא ע"כ הם פסולים מחמת עדות זה שמעידים ומ"מ חייבה אותם התורה כיון דקודם שהעידו לא היו פסולים רק כשרים וא"כ גם בשני כתות המכחישים זא"ז הא לא נפסלו עד שהעידו וקודם שהעידו היו כשרים והי' להם דין דכאשר זמם וודאי אם הוזמו חייבים כיון דלכל כת וכת בפ"ע נתחייבו בעת עדותם מכאשר זמם שזממו להרוג דעדותם הי' מחייב מיתה ואין כאן ראי' כלל דשם נהי דעדותם הי' מחייב מיתה מי גרע מפסולים גמורים שרצו לחייב מיתה דלא יהרגו וא"כ בלא נודע לא יהרגו שניהם דכל כת שמא הן הפסולים ואין להם שום עונש וזה ברור: מפתחות מהתשובות הרד"ד סימן א בנטען על א"א. יבמות כ"ד: ב בנשא מינקת אי יגרשה או יפריש כד"ח בכתובות דף ס': ג בענין עע"ד באה"ע סי' קי"ט: ד בענין חר"ג בא"א שקבלה קדושין: ה בענין זונה מינקת: ו בענין הנ"ל: ז בעדות האנוסים שמכחישים זא"ז בחקירות בענין יבמה לשוק בתשו' עה"ג סי' ט"ז: ח באשה שהמירה עצמה להתיר להבעל לישא אחרת: ט באשה שנשאת לכהן וילדה לחמשה חדשים ואמרה שמח"כ נבעלה ואסורה לו פילפול בתשו' עה"ג וצ"צ: י אי אימה שפירסה נדה הוי בירור שלא נתעברה ובענין תרי רובא: יא בגט במעשה ב"ד אי צריך קיום באה"ע סי' קכ"ב: יב בענין זונה לכהן באה"ע סי' ד': יג בענין הנ"ל: יד בענין מינקת. טו בענין הנ"ל: טז בענין חודש עיבור: יז בענין עד מפי עד: יח בתוס' כריתות ד' י"א ויבמות סוגי' דכולל ובתשו' הרשב"א בנבלה ושחוטה: יט בגט מומר באה"ע סי' קמ"א: כ במומר ששלח גט בלי קיום: כא בסוטה דף ו': כב בענין הנ"ל: כג באשה שבעלה ישב במאסר והולידה בן באה"ע סי' ד': כד בדבר יבמה והכרת היבם: כה בענין מסל"ת בכתב: כו בענין א"א שקבלה קדושין ולא נתיחדה כלל: רשב"א קדושין כ"ו ובענין ברירה: כח בכתב בגט בת לוי ולא הי' לוי: כט במופקרת שנשאת לכהן אי תצא: ל בגט שבתחילה אמר תנאי ואח"כ סתם דבריו והמסדר אמר שזאת נעמיד על הד"ת אי סגי בלא תנאי: לא במרדכי בענין אפקעינהו: לב בב"ב ד"מ בענין מודעא ואונס: לג בקטנה שנתקדשה ונתגרשה מהו לכהן: לד בענין הנ"ל: לה בענין עגונה ובענין חיישינן לשאלה: בענין נכרתה ביצה אחת ופ"ד. לז בנקטע רגליו אי ראוי ליבם: לח טריפה אי זוקק ליבום: לט בענין כורא וליתכא בכתובות דף צ"ט: מ בענין מומר שכופין לגרש: מא בענין אומר אמרי ביבמות דל"ו ופסחים דמ"א וחולין די"א ובענין לאו שבכללות: מב שוטה שגירש אי נפסלה לכהן: מג שבת דפ"ח ובדברי ישועת ישראל חו"מ: מד בכתובות דמ"ו בנשואי ראשונה מאי: מה בחליצה שהעיד אבי המת על אחי המת באה"ע סי' קס"ט: מו בענין הנ"ל שהאב רצה ליקח ממון עבור החליצה: מז בענין הנ"ל כשאב מעיד על השנים צריך רבוי שערות: מח בענין הנ"ל בחליצה פסולה: מט בדברי הרמב"ם בהכחשה והזמה בב"א.: נ בשתי כתי עדים מכחישים בזמן בד"נ אי הורגין מכח ממ"נ בדברי נה"מ סי' ל':