שו"ת ר' משולם איגרא ה

דעת ותבונה. ועלי דרך יהפוך משורש כל הקושיות כהרים גבנונים שהתרוממו על ההלכה. ואומר בדרך מליצה שלא נראה קשת בימיו

והנה כל מעיין אם יכלכל וימנה כל מלותיו יכיר וידע כי ת"ל עשיתי מלאכת ה' באמונה וחלילה לא גרעתי ולא הוספתי מכל הכתוב בכי"ק. ולא שניתי את טעמו. ואם לפעמים אחבירה מלים אחדים ללולאות וקרסים לחבר הענין. כדי להושיב אבני קדשו על מלאת אותם רתקתי בציון כזה [.]. ובהמפתחות ובהמראה מקומות לא אתהדר לפני גדולים אשר לפניהם שערי התורה פתוחים. כ"א להקל על התלמידים. עיני היו שוטטות ביגיעה רבה. בכל פינות הש"ס והפוסקים חתרתי. וכמטמונים חפשתי. עד שמצאתי אי זה מקום בינה. אשר רבינו עיין עליהם בעינו הבדולח. ומרחוק נראה אליו. ואלה יהיו בעזה"י לצעירי צאן קדשים לעינים. ולכל אשר ידי עשתה. ספחתי אלי מופלגי תורה. ושקלתי במאזנים וה' היה בעזרי

אך זאת הרשיאי לי. א) באיזה ענינים מדיני או"ה וד"מ. שבאו ושאלו מאתו דבר ה' בעת אשר כתב חידושיו ויכתוב אותם על הספר "מעשה וכו''' ואח"ז חזר לכתיבת חידושיו. אותם העתקתי לפעמים בהספר הנוכחי בדרך שואל ומשיב. ב) לקטתי מכי"ק אזהרותיו וכרוזי קרא בחיל בכל בתי מדרש קהל עדתו ואגפיה. בעניני מכירת חמץ. אשר העלה ברוחב פלפולו. ומהם לקטתי העיקרי דינים העולים להלכה. ועשיתי מהם הפנים ומסביב להם פלפולו הגדול. ג) שערי התערובות הכתובים בס' הנוכחי המה מחידושיו לפרק התערובות מדף ע"ב עד ע"ד. וגם פה לא שניתי מאומה ח"ו רק קריאת השם "שערי התערובות" בלבד גם חלקתים לשערים להקל על המעיין

ואגלה אזן המעיין את אשר ההרגל למדני. ובעזה"י כמעט הראיתי לדעת קריצת אצבעותיו הקדושים. שעפ"י רוב דרכו בקודש. כאשר השי"ת שגבו ישע. ובלכת חידושיו ינשאו האופנים אופן תוך אופן ליישב כל הקושיות העמוסים על הסוגיא. ודעות כ"א מהפוסקים דרוש דרש. ולכ"א מהם עשה סמוכים. שאלו ואלו דא"ח (עיין רש"י כתובות דף נ"ז ע"א ד"ה הא קמ"ל) שוב הי' מהדר תלמודו. וכן ימצא המעיין בשולי ההלכה לקט קצירו בקיצור נמרץ. ודבור המתחיל כל נתח טוב, היא תיבת והנה כי באלה מאורות נתן להאיר להבין ולהשכיל את דבריו הראשונים ולבארם יותר. ע"כ אם יתקשה המעיין בריש חידושיו. יעבור בין בתרי חידושיו בד"ה והנה פן ירחב לו. ואבליגה בטרם אלך וגליתי עתרת שלום ואמת לגדולי דורנו ותלמידיהם. ה' יאריך ימיהם ובמו פי אתחנן. חנוני חנוני תמצא נא פועל ידי חן בעיניכם. חוסו על כבוד זקיני מאה"ג לא על כבודי אם חלילה בקודש הקדשים הוטל מום בשגגת ידי. הטיבו ברצונכם, בי תתלי בוקי סריקי. ואשלי רברבי הלא הוא קדוש וטהור זך ונקי ולא תשלחוני כי אם ברכתוני לאלוקי חסדי בזכות אבותי הקדושים. יוסיף לי שנות חיים כדי שאזכה להאיר עוד עיניכם באור פני חיבורו הגדול. אשר תחת ידי בכתובים על כל חלקי הרמב"ם. כי אין גואל בלעדי, ואז אשמח עמכם כשמחת בקציר, בהשיגי לכם דיש את בציר

אנכי עפר ואפר תחת כפות רגליכם ותלמידיכם יודעי ספר, משולם בן ברתא דמרן רבינו זצ"ל

ואפריון אמטי לבני חביבי המשכיל המרומם הגביר המופלא ומהולל מו"ה נפתלי נ"י. אשר ה' נתן בלבו לעלות בגרם המעלות. למען אוכל להדפיס את ספר הקדוש הזה נר תמיד להעלות, כי פזר נתן כסף תועפות, זכות רבינו זקנו הקדוש יגן עליו ועל בניו המסולאים יחיו. יהי נועם ה' עליהם דשנים ורעננים. ואני ליה עיני שתחזור תורה לאכסניא שלה וירים דגלה, ומלאה הארץ דעה את ה'. כחפץ עני כי יעטוף.