שו"ת ר' משולם איגרא שכט

להרמב"ם הוי הכל חדא דימכור ויוליך הנאה, ויוליך הנאה אין מועיל בשאר איסורין כמ"ש הר"ן וא"כ אי אפשר למכרו וא"כ יהא גם התערובות השני הדין דיוליך אם לא תלינן בראשון, וא"כ מאי חזית דתליא בזה או בתערובות הראשון: שייך לחלק אה"ע

והנה מה שתירץ בספר [אבן העוזר] הנ"ל על הא דבן ברית והוא במסכת סנהדרין (א) גבי רודף אומרים לו ראה שישראל הוא בן ברית הוא, ופי' התוס' דבן ברית לאפוקי מומר והאבן העוזר פירש דבן ברית הוא על עבד כנעני ע"ש. [ז"א] דשם לא איירי במי שרוצה להרוג רק לענין ניתן להצילו בנפשו וא"כ לא שייך שם הא דאומרים לו בן ברית הוא דממ"נ אם הוי עבד נמי ניתן להצילו. ועוד לפי דבריו ממ"נ אי דהוי באמת אינו ישראל וא"כ איך אמר המתרה דישראל הוא ואלא דבאמת ישראל הוא למה אמר בן ברית הוא, ומוכרח כדברי התוספות, ואפילו אם ירצה לדחוק ולומר דאו או קתני או ישראל או בן ברית אכתי לא תירץ דכ' דאם בן ברית לחוד והיינו עבד הוי בדין יום או יומים הא שם איירי לענין דניתן להצילו בנפשו ולא שייך שם יום או יומים רק במי שנהרג בב"ד ופשוט הוא: