שו"ת מהר"ש אלפנדרי ז

שו"ת מהרש"א אלפנדארי זצ"ל ח"א או"ח סימן א

נשאלתי מאחד מרבני שאלוניק והוא כעת רב ומו"ץ בעיר קארנאבט והוא הרה"ג מהר"ר יוסף חאסון יצ"ו במעשה שבא לפניו במי שהוה מתפלל ובהגיע לברכת מודים טעה ואמר במקום מודים שתקנו חז"ל מודים דרבנן ושוב סיים ואמר ועל כלם עד גמירא ואח"כ נפשו לשאול הגיע אם יצי"ח או לא, ובקש ממני לחוות דעתי בדברים שבכתב

תשובה נראה דצדדי הספק של השואל הוא דמתרי טעמי איכא למימר דלא יצא ידי חובתו, חדא דכיון דנוסח מודים דר' אין זה מתקנת חכמים דלא תקנו לאומרו כ"א להשומע מהש"ץ, א"כ אפי' אם לא דילג מודים כדתקון חכמים ז"ל אלא שהוסיף ואמר מודים דר' ג"כ תוס' זה שלא לצורך הו"ל הפסק, וכיוצא לזה כתב הרא"ש בפ' ת"ה וכ"כ הראשונים דאם טעה ולא הזכיר מעין המאורע ונזכר קודם שפתח בברכה שלאחריה דדברים שאין מחזירין גם בכה"ג לא יחזור דהו"ל הפסק ע"ש וה"נ הוי דכותיה, וזאת ב' דיש להסתפק דאף את"ל דבכה"ג לא הוו הפסק מ"מ הרי הוסיף וחיסר מהברכה והו"ל משנה ממטבע שטבעו חכמים. ולכאורה היה נראה דלא יצי"ח ואם עקר את רגליו חוזר לראש התפלה ואם נזכר קודם דחוזר לראש הברכה, והוא ממ"ש הרמב"ם בפ"א מה' תפלה דבג"ר ובג"א לעולם אין מוסיפין בהם ואין פוחתין מהם ואין משנים בהם דבר ע"כ, והרי הכא עביד תרתי לריעותא דפחת והוסיף בנוסח הברכה וצריך לחזור, אבל נראה דהא לא מכרע דאיכא למימר דהרמב"ם לא קאמר כ"א לכתחלה ואה"נ דאם שינה הגם דעביד תרתי לריעיתא אינו חוזר ומאי דהוה הוה הגם דלכתחי' לא שפיר עביד

וכיוצא לזה כתב משפטי שמואל מדקאמר אל ישא משמע דבדרך עצה טובה קאמר וע"ע מהריק"ו שו' ט"ז ושו"ת הרשב"א ח"ג סי' שס"ד והדרב"ז חדשות סי' תקפ"ו ובתו' כתובות ד"ל ד"ה איכא בינייהו ה"ד קה"י דקל"א ועיי' שו"ת ב"ח חדשות סי' מ"א וכ"כ הר"ן בחי' לסנהדרין וע"ע תשובת רבי שמעון הובא בהגמ"ר גיטין דכ' זיל תדע גבי חסר יריעה אחת קאמר אין קורין ולא קאמר אסור ע"כ וע"ע למהריט"ץ ס' רל"ז ורל"ח וזקן אהרן סי' פ"ט רשד"ם ח"מ סי' מ' ועי' מהר"י וי"ל