שו"ת מהר"ש אלפנדרי קמה
Shut Mahars Alfandari 145 · שו"ת מהר"ש אלפנדרי · free full Hebrew text
Open in the reader →נשאלתי באונה שהיא סרוכה לאותן שתי צלעות העליונות שהמנהג לאסור כשיטת הסוברים כן דהוו כדין חזה אם יש מכה באותם הצלעות מה דיני
תשובה נראה דשרי דאף דליכא מכה רוב הפוסקים מכשירין כדיראה הרואה בכנה"ג סי' ט"ל הגהב"י אות ר"ד ע"ש ימ"ש הפר"ח בס"ק מ"ב שנר' שדעת הסמ"ג עשין ס"ג ור"י שהביא שם לאסור ע"ש בכנה"ג דכתב דאין הכרע בדבריו ע"ש גם מ"ש הפר"ח שכ"ד הראב"ן אין הספר מצוי אצלי ולבי מהסס בזה אי כתב כן בפירוש לפי מה שראיתי להכנה"ג סי' ד"ן הגה"ט אות ב' שתמה ע"ד הש"ך שם שהביא דברי ראב"ן בלי שום חולק כאלו הם מוסכמים וממ"ש בסי' ט"ל הגהב"י יתבאר לך שסברא זו נמשכת למ"ש רבינו בשם העיטור וכו' דהנך צלעות לא מיקרי דופן לענין סתימה וכו' אבל לאיכא דאמרי דאחר שכתב שם בעה"ע וקיימי כסברתו ריב הראשונים והאחרונים וכמעט כולם דס"ל דאף אם נסרכו לאותם ב' צלעות מיקרו מצר החזה וכו' ואולם הש"ך ראה בס' ראב"ן דאף דס"ל דאותן ב' צלעות מקרו מצר החזה לענין סתימה, לענין נשתברו צלעותיה אינם נמנים למנין שיש עוד חוץ מאלו כ"ב צלעות וכו' ע"כ עש"ד ואם אמת הדבר כמ"ש הפר"ח שנר' שהוא ראה דברי ראב"ן במקומם אין מקום למ"ש הכנה"ג ועכ"פ מפורש בדברי הכנה"ג שרוב הראשונים והאחרונים וכמעט כולם דמתירין באותם ב' צלעות וע"ש בתשובת מרן בספר אבקת רוכל סי' כ"ה שהביא דברי הס' יאור נתיב וכן הביא בשמו הרב המבי"ט סי' צ"ה ובכנה"ג שם אות ר"ט דמתבאר דכל אותם הגדולים ס"ל דהוי מצר החזה דסותם וכ"נ מסתמיות שאר הפוס' שסתמו שכל שכנגד האונית וכו' דהדופן סותמתו, וגם הפר"ח עצמו כתב שם דלענין דינא יש לסמוך על המתירים בשע"ד, וע"ע להרשב"ץ בס' יבין שמועה דף כ"ב דלא הביא כ"א מ"ש הרשב"א ז"ל דנראה דגם הוא מסכים כן לדינה כדבריו, וגם ראיתי להרב יד דוד למהרד"ב בסי' ט"ל הגהב"י אות ל"ב שהביא מה שמצא כתוב לאחד קדוש מדבר שרוב הפוסקים הסכימו דאותן ב' צלעות לא נפקי מכלל דופן ואם נסרכו האונות להם כשרה דכ"ש דהוו מקים רבותא במצר החזה כסברת הא"ד הב' שהביא הבהע"ט ע"כ
וגדולה מזאת ראיתי בבשמים ראש סי' ס"י שכתב וז"ל מאי דבדיק לן מר בריאה דאית בה סרכא בין קנה הגרגרת לערוגת האונה ואמר שדעתו נוטה להכשיר גם לי הדבר ברור כי אין לנו להוסיף על התלמוד דאונה יאומה דסריכי ודאי בלא זה המקום צר מאד ואף אי סריך לית לן בה ע"כ יעו"ש הרי דאפי' בגרגרת ושאר המקומות שדעת הפוסקים לאסור משים דנא הוי דופן עכ"ז ס"ל להגדולים הלנו להתיר משום דאין לנו להוסיף על התלמוד ומכ"ש בסרוכה לאותם ב' צלעות העליונות דהוי דופן סותמתו דס"ל להתיר משום דשם עוקר מצר החזה ואין לחיש במה שחששו ע"ז משום שכשפושטת צוארה או שמתגלגלת דמנתקי הסרכה כמ"ש בס' דמש"א דקי"א עש"ד דנראה ודאי דאלו הגדולים ס"ל דאין לחוש לזה: