שו"ת מהר"ם בן חביב ג

שאלות ותשובות מהר"מ בן חביב ז"ל חלק אה"ע הלכות עיגונא מהגאון הגדול איש ירושלם כקש"ת משה ן' חביב זלה"ה סימן א'

במותב תלתא כחדא הוינא נחנא בי דינא דחתימין לתתא כד אתא קדמנא החכם. כה"ר שמואל קורדובא נר"ו ואחר האיום והגיזום קם והעיד בתורת עדות גמורה ואמר בהיותי בדמנהור ראיתי גוי א' שהיה שוכב ומעוטף בטלית יהודי אמרתי למעלם דאוד ירחי נר"ו מאי שיאטיה דציצית בגוי ואמר זה הטלית מיהודי שטבע בספינה שהיה עם ביואש ויאקוטי ומחר תשמענה מהערל זעטר ובבוא הערל אמר לו המעלה בלשון ערבי תפתכר אל ג'ראמה אלי חטית פי עלקם אלפין וכמס מאיה פצ"ה מן ג"הת איש, השיב לו למה אתה זוכר דבר שעבר ב' שנים ונכנס בשלישית אמר לו המעלם שאני צריך לזה לענין החשבון עם הביק אמר לו הערל אתה זוכר שכתובים בפנקס שהה מסיבת היהודי שנטבע שהיה בספינה עם יהוד, מנהום מעלם ביואש וכאנו תלת ארבע יהוד בספינה וג'"ירקת וכולהם כלצו באס ואחד יהודי אלדי ג"רק ולקוה פי עלקם והטית אלפין וכמס מאיה פצ"ה גראמה פי האדי חטיתהום ומא תפתכרשי ע"כ

תשובה אמת נכון הדבר אודיע נאמנה כי לא למעשה ולא להלכה באתי עד הלום רק כנושא ונותן בדבר, קדם רבותינו שביבנה הם העוסקים בישובו ובניינו של עולם שמהם תצא תורה והוראה והם יבחרו ולא אני, ותחילת כל דבר צריך לידע שיהודי זה שאנו דנין עליו לא נפרד מן הספינה מהר' שמואל ביואש ושלא נאבד מיורדי הספינה זולת הוא לבדו וכנראה שדבר זה ברור ועל הנחה זו אנו דנין

הנה בעדותו של הר' דוד ירחי נראה שאין בו ממש אפי' להוציא עניה זו מאיסור תורה שהרי כל עדותו היא שזה הטלית היה מהיהודי שנטבע בספינה שהיה עם ביואש ויאקוטי ולא הזכיר ששהו עליו בכדי שתצא נפשו והסכמת העולם לומר שאם אין בעדית מים שאין להם סוף רק טביעה בלבד שאין זה מוציאה מאיסור תורה ואין לומר שכיון שאמר ומחר תשמענה מהערל דמשמע שדבריו ודברי הערל כחדא סוגיא אזלי ובעדות הערל כבר הוזכרה בו מיתה שאמר שכולם ניצולו רק יאודי אחד נטבע ומצאוהו בעלקאם ר"ל מת א"כ תאמר שגם דבריו של הר' דוד ירחי הוי כאילו נזכר בהם מיתה דפשיטא ודאי דמאומדנא ליתן לן למימר הכי ואין לנו לדון מדברי העדות רק המובן מפשטיותם ולא מצאנו בדבריו רק טביעה בלבד, כלל העולה דעדות הר' דוד ירחי כמאן דליתיה דמי ומעתה נבוא לדון על עדות הערל וראוי לעורר בו קצת ספיקות: