שו"ת מהר"ם בן חביב יט

סימן ב'

במותב תלתא כחדא הוינא באה לפנינו מ' אסתר אשת הח' הנע' כמה"ר עובדיה הלוי והעידה לפנינו בתורת עד"ג אחר האיום והגיזום, איך זה שנתים ימים מעלה ומטה סיפר לי הר' ישראל אנג'יל המכונה נגרין, איך בא יהודי א' וסיפר לו, הר"מ ן' אשר נטבע בים והיהודי הלז היה חוזר על הפתחים וכשבא לביתה לשאול ממנה צדקה שאלה מ' אסתר מהיהודי הלז על עסקי הר"מ ן' אשר והשיב לה בלשון הזה בינייאמוס גונטוס יו אי משה ן' אשר קי איבא פארה צפת ת"ו אה סו קאזה אישי קיברו לא נאבי אי יו שאלי אי אישטובי אישפיראנדו אי אוליי דיזיירון קילו קומיירון לוש פישקאדוס, ושלחנו אחר ישראל הנז' וקם על רגליו והעיד בתורת עדות אחר האיום והגיזום איך זה שנתים ימים מעלה ומטה היה יושב בחנותו ובא אליו יהודי א' וא"ל הר' ישראל ליהודי הנז' מהיכן תבא ומהיכן עסקיך שאתה ערום ועריה וא"ל בלשון הזה קי בנייה יו אי הר"מ ן' אשר די צפת ת"ו אי בינייאמוס אין אונה נאבי די כמינה, פארה איר אה צפת ת"ו אילה נאבי שו רונפיו אי אשר שיפורדייו אי יו איסקאפי אינדי מאל פור אילייו ע"כ דבריו, והעיד עוד שפי' ואמר פור לאש באנדאש דימאכטנרה נשברה הספינה

עוד באה מ' מרים אמו של החה"ג כמה"ר עובדיה הלוי הנז' והעידה אחר האיום והגיזום שמצאה את היהודי הנז' ושאלה לו על עסקי הר"מ ן' אשר והשיב לה כלשון הזה שאלימוס גונטוס יו אי משה ן' אשר אישי קיברו לה נאבי אי יו שאלי אין און פידאשיקו די טבלא אי איסטובי האיי איספיראנדו אימי דוגירון קי לה קומיירון לוס פישקאדוס אינדי מאל קייו איסקאפי ע"כ דבריה כל זה היה בפנינו פה ירושלים ת"ו בעשרים לח' שבט שנת התכ"ט ליצירה והכל שריר ובריר וקיים: פ' דיין פ' דיין פ' דיין תשובה קודם כל דברי אודיע נאמנה כי ידעתי גם ידעתי מעוט ערכי וקוצר השגתי במילי דהוראה ואפי' בביעתא בכותחא כ"ש בנושא שלפנינו ערוה החמורה ולכן אף להלכה ולא למעשה היה מן הראוי שאמשיך את ידי מלכתוב בנדון כזה, אך להפצרת השואל אשר הכריחני והרבה עלי רעים הודיתי לכתוב ראשי פרקים בכנושא ונותן לענין הלכה אך למעשה אם ירצה ה' יבא לפני זקני רבני הדור הי' ועל פיהם יחנו ועל פיהם יסעו בשריותא דהך איתתא, ואומר דלכאורה יראה דאין שום עדות מהנז' יספיקו לשריותא דהך אתתא וזה דעדות דהר' ישראל ניגרין הנז' מלתא דפשיטא הוי דלא סגי דמה שאמר לו העד דמשה ן' אשר נטבע בים דחיישינן שמא יבא מצד אחר, ועוד יר' דנדון זה גרע מנטבע במים שאין להם סוף דעלמא דק"ל אם נשאת לא תצא דהתם בעינן שיעיד שטבע וכיסיהו המים ושהה עליו המים כדי שתצא נפשו כמו שנראה ממ"ש הרשב"א בתשובות המיוחסית סי' קכ"ח. ועל פי עדות הנשים ששמעו מפי העד דא"ל אכלוהו כוורי למשה ן' אשר גם זה נר' דאין מספיק וזה אפי' אם נאמר דמה שא"ל אכלוהו כוורי היינו שראוהו שפלטיהו הים וראוהו שם שאכלוהו כוורי אין זה מספיק דהרי"ף והרמב"ם והרז"ה סברי דבמים ובמלחמה בעינן קברתיו או לפחות שנתעסק בטלטולו כמ"ש גדולי האחרונים ז"ל וכאן ש הוזכר לא קבורה ולא טלטול ותו דבריש האשה שלו' אסיקנא דנטבע במשאל"ס אשתו אסור' עד שיעיד ואסיקנוהו קמן וחזינן לאלתר וקאמרי סימנין כמ"ש בע"ה וכאן בנ"ד אלו שאמרו ליה אכלוהו כוורי לא פורש אם ראוהו לאלתר ואם הכירוהו בטביעות