שו"ת מהר"ם בן חביב קלג

ומה שאסרו חכמים בהדיא וידוע דספקא דרבנן לקולא, ומה גם דמ"ש דיש לנו לדון ע"פ האומדנא דברי תימה הם דהרי קי"ל דאין דנין ע"פ האומדנא וכמו שאמרו פ' אחד דיני ממונות שמא תאמרו מאומד ומשמועה וכו' ולא קי"ל כר' אחא דאמר גמל האוחר בין הגמלים ונמצא הרוג בצדו בידוע שזה הרגו וכמ"ש הרמב"ם פ"ח מנזקי ממון ואע"ג דאשכחן בכמה דוכתי דדנין ע"פ האומדנא כבר עמד מהרי"ק בשורש קכ"ט בחקירה זו ותרץ דכל היכא דהמעשה מבורר אצל הדייני' אלא שאנו מסופקין בדעת הנותן או המגרש אזלי' בתר אומדנא אבל היכא דלא נתברר גוף המעשה כי ההיא דגמל אוחר בין הגמלים לא אזלי' בתר אומדנא יע"ש. וא"כ אפי' היה חתנה בחזקת פסול וחשוד לא היינו הולכים אחר אומדנא כ"ש דלא היה בחזקת פסלות באופן דאין ראוי להחמיר בשתוקי הזה שלא להתירו בבת ישראל ובפרט דלית ליה תקנה דאין לומר דישא גיורת דזו אינה תקנה כמבואר בדברי הפוסקי' דעד סוף כל הדורות צריך לבקש לו ולזרעותיו קהל גרים וזה אינו נכון לעגן בני ישראל ולפוסלם ומדת חסידות לא שייך כאן כמבואר

ולענין הספק הג' אם צריך שתאמר מאיש פ' כשר לפני ב"ד או דלמא אפי' חוץ לב"ד סגי יראה לי דאפי' אמרה כן חוץ לב"ד מהני דהכי מוכח בפ"ק דכתובות דממון אחור מיוחסין דאמרי' התם מנה לי בידך והלא אומר איני יודע רב נחמן אמר פטור וקאמר התם לימא דרב נחמן אמר כר"ג ומשני אנא דאמרי אפי' כר"ג דע"א לא קאמר ר"ג התם אלא משום דאיכא למימר אוקי אתתא אחזקתה וכו' אלמא חזינן דאיכא חלוק בין יוחסין ובין אפוקי ממונא וכ"כ הרא"ש בתשו' בריש כלל פ"ב וחזינן דלענין ממון לענין חלק בכורה אפי' שאמר חוץ לב"ד דפ' בנו הוא בכור מהני כדאיתא בפ' יש נוחלין וכמו שנתבאר בח"מ סי' רע"ז ובתשובות מהרי"ק שורש קמ"ה וכתב שם מר"ן בב"י בשה נמקי יוסף דאמר על זה שהוא בכור וחזר ואמר על אחר שהוא בכור אינו נאמן דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ואפי' תוך כדי דבור ע"כ ואם על הממון החמור מהני מאי דאמר חוץ לב"ד שזה בכור ומוציאי' ממון על זה ואין אנו חוששין אם חזר בו כ"ש לענין יוחסין דמהני מאי דאמרה חוץ לב"ד דלאיש פ' כשר נבעלתי ואין לחוש במה שחזרה ואמרה דנבעלה לחתנה או שהולד הוא מחתנה דכיון שהגידה שוב אינה חוזרת, באופן דבהא סלקינן ובהא נחתינן דיש להתיר לשתוקי הזה שישא בת ישראל ואע"ג דמיראי הוראה אני כיון דכבר נשאלה שאלה זו לפני התייר הגדול הרב המובהק משה איש האלקים ז"ל וגם שמעתי כי שלמים וכן רבים הסכימו להתיר גם אחרי שראו כל הצדדים שכתב הרב כמהר"י אנשירון נר"ו להחמיר נטו להקל אמרתי אעשה כן גם אני להיות סניף עם המתירים

פי המדבר צעיר הלומדים אשר בירושלם משה ן' חביב תם ונשלם שבח לאל בורא עולם