שלחנו של אברהם רכב

אותו ע"ש אביו וכו' כצ"ל: דף פ"ט ע"ד שיטת כ"ג ומצאתי בירוש' בפ"ג דקדושין אמתני' דהאומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן לך מאתים זוז נקודש בתנאי אם לא אבוא ומכנסך ביום פלן אם יארע בי אונס ר"י ס"ל אין אונס בקדושין ור"ל ס"ל יש אונסי ע"ד דר"ל איך עבוד אין אתא יום פלן ולא הוית מכנסת לא יהא לי עליך כלום ור"ל דתולה התנאי ברצונה שאם לא תתרצה לו אין לו עליה כלום ע"ש וכ"פ הק"קע הרי דהתנאי שהוא מתנה לטובתה מהני ותוכל לחזור בקדושין כצ"ל: דף צ"ב ע"ב שיטה י"ז קנין והרדב"ז. ח"ה סי' ש"א פשיט"ל דבעי עדים ודוקא בלא תבעו שימחול אבל תבעו שימחול ומחל לו עד שיאמר אתם עדי ואי לאו מ"ל משטה והשבעה כצ"ל: דף ק"א ע"ב שיטה ל"ג הקנאה ע"ש מיהו מדברי מהרש"א בפ' ש"הע דל"ב בתוס' בד"ה שאנס מבואר דאע"פ דל"מ הרשאה בקנס משום דלא אתא לידיה מהניא מיהא משום שליחות אי הוה מהני שליח גבי ש"הע וכ"נ מתשו' הל"ר סי' קמ"ט ע"ש: שם ע"ר נשמט ודי"ן סי' קכ"ח דין א' בהגה דוקא כשנודע לישראל וכו' נראה דדוקא בב"ח איני דוחק דטעמא משום דהוה מפייס ליה וגוי לא מפייס אלא ברצי כסף אבל בב"ח דוחק דטעמה משום דהיו קרוביו פורעין בעדו דוקא בתובעו הגוי כדין אבל אם תובעו בעלילה או בגזילה אין קרוביו פורשין בעדו וכ"ש בדברי מהרי"ל סי' פ"ב דדוקא בב"ח דוחקן הוא דמחלק בין תובעו בדין ללא תובעו כדין אבל ב"ח שאינו דוחק גוי לא מפייס ואפילו תובעו כדין חייב לפורעו דקרובין אין פורעין אלא בדוחק וגוי לא מפייס ודלא כהש"ך סק"ו שדחה דברי ההגה מהלכה: שם שם פורע חובו ש"ת ויש תח"י משל חבירו מקום הריני דין הקי"ל אם יכול לומר קי"ל כר"פ דדוקא בכתובת אשה הוא דפטור ואפילו תפס אחר שפרע מהני עיין להרב בני יעקב בתשו' דקצ"ב ע"ש מיהו לדידן דקבלנו דעת מרן אם תפס אח"כ ל"מ שהרי פ' מרן כריב"א דבכל חוב פטור ודוקא שהיה תפוס בשעה שפרע הוא דמהני ועיין בדברי מרן בב"י: דף ק"ו ע"א שיטה ל"ו מש"דר ומהרש"ך ח"ב סימן מ"ב שכ' דא"י להשכיר גם מ"ש מהרש"ך דא"י למשכן הוא תימה דהרשב"א ח"ג סי' קכ"א והביאו בב"י ופ' מור"ם בהגה דיכול לשעבד ואפילו מכר דאין מעשיו כלום המעות הוו מלוה וגובה מנכסי אביו אם. אין לו וכתב הכנ"הג אות כ"ט גובה אפילו מקרקעות אביו ע"ש: ת"ו ש"ל ב"ע