שלחנו של אברהם קעא

כדעת הגה"מי בפ"ג מה"א והעיטור אבל לדעת הר"מ דל"מ בדשב"ל ל"מ נמי בדבר שאב"מ וק"ד הא ליתא דא"כ ק' על דברי הרמ"ה מגמ' דפ' הנושא דק"ב דאמרי' מאי פסקא בנות דלא הוו בשעת קנין ל"מ קנין וא"א הא אע"ג דבעלמא ל"מ בנשואין מהני וגבי ממשעבדי כי איכא קנין אלא ע"כ דס"ל להרמ"ה כס' הר"מ דבשב"ל ל"מ שעת נשואין ועוד הרי רי"ו נכ"ג ח"א כתב בשם הרמ"ה דדבר שאינו ברשותו לא מהני בשעת הנשואין ע"ש הרי דאע"ג דבדשב"ל ל"מ שעת נשואין בק"ד ושאב"מ מהני ואי איכא קנין גבי ממשעבדי:

סימן נ"ב דין ד' בהגה או האיש תוך שנתו וכו' אם השנה מעוברת ועברו יב"ח ולא שנה תמימה. כתבו האחרונים דתליא בפלוגתא דהר"מ בפ"ז מהל' שכירות והרשב"א הביאו ה"ה שם דדעת הר"מ שנה ועיבורה ודעת הרשב"א שנה בלא עיבורה ומהרשד"ם חא"ה סי' קכ"ה כתב דאפילו לדעת הר"מ דוקא שכירות וכיוצא דמתנין על אותה השנה אבל בכה"ג דתקנה היא שדברו חכמים בסתם השנים מודה הר"מ דביב"ח סגי ע"ש והכנ"הג סי' קי"ח הביא כמה מרבוותא שהסכימו שנה בלא עיבורה ואפי' מהריב"ל שחלק להלכה ולא למעשה ע"ש ואפילו אי פלוגתא דרבוותא מ"מ הבעל מקרי מוחזק דהוא יורש מן התורה ויורשי האשה מכח התקנה הם באים וכמ"ש ה' שבות יעקב הביאו הרב יד אהרן שם וכ"כ מהרשד"ם שם והע"הש בסי' זה אות ג' הסכים דבעי' שנה ועיבורה מטעם דכ"ד הר"מ והרי"ף והרי"ן מיגש גבי שכירות ע"ש וכבר כתבתי בשם מהרשד"ם די"ל דאפילו הר"מ מודה בכה"ג דתקנה היא דשנה בלא עיבורה סגי וגם הע"הש עצמו מעשה בא לידו ופשר ביניהם:

סימן נ"ה דין ו' גובה עיקר כתובה כתב הריב"ש סימן צ"ז דאם כתב לה בשידוכין אינה גובה אפילו עיקר כתובה והביאו הח"מ וכנ"ל אדברי התוס' בפ"ק דמציעא די"ז ע"ב בד"ה מן הארוסין שהוכיחו דארוסה יש לה כתובה מדאמרי' בפ' האומר דקידושין היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך דאם נתן לה גט מעצמו כופין אותו ונותן לה כתובה וע"כ בדלא כ' לה דאי כ' לה היכי מצי למי' לא קדשתיך דאין דרך לכתוב כתובה קודם קידושין ובקידושין הוכיחו דאי כ' לה מאי מבקשין שייך למי' ע"ש ואי איתא טפי הי"ל לאוכוחי דאי כתב לה אמאי אינו נותן כותב כתובה אלא אם נתן גט מעצמו אפילו נתן לה גט ע"י בקשה חייב ליתן לה כתובה מנה ומאתים אלא ע"כ בשידוכין אפילו מנה ומאתים לא כתב לה אלא ע"מ לכונסה:

במה שנהגו בצ"ב דמכנסת תקבל עליו יתר בשומה איזה סך וכותב הכל בשטר הכתובה בלשון נדוניא שהכניסה לו ולא בל' תוספת ופעמים אפילו אינה מכנסת כלום כותב לה סך מה בל' כתובה ולא בל' תוספת אם גירשה או מת מן הארוסין יש להסתפק אי דמיא למנה ומאתים דאי לא כתב לה אינה גובה ובשכתב לה גובה מן הארוסין או דינה כתוספת ונראה דיש להוכיח דגובה כמו מנה ומאתים מדברי הריב"ש סי' צ"ז שכ' אם כ' לה צדאק בעש"ג אינה גובה הצדאק מן הארוסין שהרי ע"פ דת הישמעאלים תוכל לגבותו מחיים וא"ב חייב לכתוב לה מנה ומאתים בדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה וא"כ אין דינו כמו כתובה אלא כמו תוס' ע"ש מתבאר מדבריו דאי הצדאק א"י לגבותו מחיים דינו כדין כתובה וגובה מן הארוסין וא"כ אם כתב לה בלשון כתובה ולא בלשון תוס' גובה מן הארוסין דדינו כמנה ומאתים ודוקא תוס' הוא דלא כתב לה אלא ע"מ לכונסה אבל מדברי הרדב"ז ח"ב סי' שס"ט שכתב אפילו כתב לא מעכשיו בכתובה אינה גובה שלא כתב לה אלא ע"מ לכונסה ע"ש נר' דדוקא מנה ומאתים הוא דגובה מן הארוסין וכ"נ ממ"ש בש"מ במציעא די"ז ע"ב בשם שיטה דטעמא דבכ' לה מן הארוסין גובה מנה ומאתים ולא תוס' משום דבמנה ומאתים איכא אומדנא דמחייב עצמו מעכשיו דאל"ה למה כותב לה מעכשיו יניח עד שתנשא ויכתוב לה בע"כ אבל תוספת יריאה שמא יחזור בו ע"ש וא"כ בכתובת נדוניא שייך ה"ט דליכא אומדנא דיריאה שמא יחזור בו ודין תוס' יש לה ולא תגבה מן הארוסין ובמתנות עמש"ל בסימן ס"א:

סימן נ"ט המשיא אשה לבנו אם גירש הבן אשתו ראשונה והחזירה ובנשואין של החזרה דר בבית לא מקרי נשואין ראשונים ולא קנאו ירושלמי ר"פ הנושא הלכה ב' וע"ש להק"הע:

סימן ס"א דין א' אבל אם היתה נידה וכו'. משמע אפילו ידע החתן שהיא נידה ועשה חופה דלא כס' ר"י שהביא מור"ם וכ"כ הרב בית יהודה סי' י"ב בדעת מרן ע"ש ובכתובת נדוניא שנהנו כבר הוכחתי בסי' נ"ה דדין תוס' יש לה ולא גבייא מן הארוסין ע"ש ובמתנות שנותנים הקרובים לכלה מתנה הם לכלה מעכשיו ואפילו מן הארוסין גובה אותם ול"ד לתוספת דלאחר מיתה הוא דכתב לה כדמוכח מדברי הריב"ש סי' ש"א דכל מידי דמתנה הם מעכשיו ולא לאחר מיתה גובה אותם אפי' בארוסין מלבד מה שנותן לה החתן שלא נתן לה אלא להתנאות בהם וכ"כ מהריק"ש בסי' ן' בשמו ואע"פ שכתב שאין נוהגין בהריב"ש ע"ש מ"מ באלו המקומות נוהגין כהריב"ש כמ"ש הרב בית יהודה במנהגים דקי"ב ע"ש:

סימן ס"ב דין ד' אלא בעשרה אם בדיעבד ברכו בפחות מעשרה א"צ לחזור ולברך בעשרה ה' נו"ב חא"ה סי' נ"ו:

סימן ס"ו דין א' או שיעידו עליו עדים ויקנו מידו כ"כ הב"י בדעת הר"מ דבקנו מידו אפי' יש להם פנאי לכתוב שרי ועדיף מהתפיסה מטלטלי