שולחן ערוך הרב, אורח חיים עז

שֶׁלֹּא לִקְרוֹת כְּנֶגֶד מֵי רַגְלַיִם וּבוֹ ב' סְעִיפִים: מֵי רַגְלַיִם לְאַחַר שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ, כֵּיוָן שֶׁאֵין אִסּוּרָן אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — יָכוֹל לְבַטְּלָם עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם רְבִיעִית מַיִם . וַאֲפִלּוּ הֵם בִּכְלִי — מֵטִיל עֲלֵיהֶם רְבִיעִית מַיִם , בֵּין שֶׁהָיוּ הֵם תְּחִלָּה בַּכְּלִי וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶם רְבִיעִית מַיִם, בֵּין שֶׁנּוֹתֵן תְּחִלָּה הַמַּיִם בַּכְּלִי . וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּלִי הַמְיֻחָד לְמֵי רַגְלַיִם , שֶׁאָז אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ מֵי רַגְלַיִם כְּלָל — אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּן, וְאֵין מוֹעִיל בִּנְתִינַת הַמַּיִם לְהַכְשִׁיר הַכְּלִי עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן פ"ז :

רְבִיעִית שֶׁאָמְרוּ — לְמֵי רַגְלַיִם שֶׁל פַּעַם אֶחָד בֵּין שֶׁהִשְׁתִּין הַרְבֵּה אוֹ מְעַט , וּלְשֶׁל ב' פְּעָמִים — ב' רְבִיעִית, וּלְשֶׁל ג' פְּעָמִים — ג', וְכֵן לְעוֹלָם . וְכָל זֶה כְּשֶׁהֵם בְּעַיִן, אֲבָל אִם נִבְלְעוּ בְּבֶגֶד אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טוֹפֵחַ עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ, אִם חוֹזֵר וּמַטְפִּיחוֹ בַּמַּיִם — דַּיּוֹ, וּבְשַׁבָּת מְנַגֵּב בּוֹ יָדָיו כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ב . וְכֵן בָּאָרֶץ :