שולחן ערוך הרב, אורח חיים תצא

סֵדֶר הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב וּבוֹ ד' סְעִיפִים: בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, בֵּין בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְחֹל וּבֵין בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד — צָרִיךְ לוֹמַר הַבְדָּלָה בְּבִרְכַּת "חוֹנֵן הַדָּעַת" , דְּהַיְנוּ "אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ" כְּמוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת . וְצָרִיךְ גַּם כֵּן לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס כְּמוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת . אֶלָּא שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים , לְפִי שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנֶּאֱסַר אוֹר כָּל הַיּוֹם וְעַכְשָׁו חוֹזֵר לְהֶתֵּרוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רח"צ , אֲבָל בְּיוֹם טוֹב לֹא נֶאֱסַר הָאוֹר לְעוֹלָם לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב . וְעַל הַבְּשָׂמִים גַּם כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁכּוֹאֶבֶת עַל הַנְּשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁהָיְתָה בּוֹ בְּשַׁבָּת וְהָלְכָה מִמֶּנּוּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת , אֲבָל בְּיוֹם טוֹב אֵין לָאָדָם נְשָׁמָה יְתֵרָה כְּלָל :

בְּהַבְדָּלָה שֶׁבְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב שֶׁהוּא חָל בְּחֹל גַּם כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר: "בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה" , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ו . וְאַף שֶׁעַכְשָׁו הוּא אֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, לְפִי שֶׁסֵּדֶר הַבְדָּלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה הוּא מוֹנֶה: "בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל", "בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ", "בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים" כוּ' :

מִי שֶׁנִּמְשְׁכָה סְעוּדָתוֹ בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח עַד לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים — מֻתָּר לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּסְּעוּדָה אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְלֹא הִבְדִּיל כְּלָל , לְפִי שֶׁאִסּוּר חָמֵץ אֵינוֹ תָּלוּי בְּהַבְדָּלָה כְּלָל, דְּכֵיוָן שֶׁחֲשֵׁכָה הוּא לַיְלָה לְכָל דָּבָר , וּכְבָר הָלְכָה מִמֶּנּוּ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב. וּמַה שֶּׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה קֹדֶם הַהַבְדָּלָה אֵינוֹ מֵחֲמַת קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב, אֶלָּא שֶׁהַחֲכָמִים אֲסָרוּהוּ מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ט . (וְאַף לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ אֵין צָרִיךְ כִּי אִם לְעִנְיַן שְׁבִיתַת יוֹם טוֹב מִמְּלָאכָה, שֶׁזֶּה נִלְמַד מִמַּה שֶּׁכָּתוּב : "תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רס"א ). אֲבָל לְעִנְיַן שְׁאָר דְּבָרִים הַתְּלוּיִים בִּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם, כְּגוֹן מִצְוַת "מִקְרָא קֹדֶשׁ" עַיֵּן סִימָן תקכ"ט — אֵין צָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ . וְכָל שֶׁכֵּן לְעִנְיַן אֲכִילַת חָמֵץ, שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי כְּלָל בִּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם, שֶׁהֲרֵי אַף בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אָסוּר לֶאֱכֹל חָמֵץ :

יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת — אֵין מַבְדִּילִין , שֶׁהֲרֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת חֲמוּרָה מִקְּדֻשַּׁת יוֹם טוֹב. אֲבָל יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת — צָרִיךְ לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ג , וְגַם צָרִיךְ לְהַבְדִּיל בַּתְּפִלָּה, שֶׁיֹּאמַר "וַתּוֹדִיעֵנוּ כוּ'" קֹדֶם "וַתִּתֶּן לָנוּ" :