שולחן ערוך הרב, אורח חיים מח

אוֹמְרִים פָּרָשַׁת הַתָּמִיד וּפְסוּקֵי קָרְבַּן שַׁבָּת אוֹמְרִים אֵצֶל פָּרָשַׁת הַתָּמִיד וּבוֹ ג' סְעִיפִים: נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְקָבְעוּ חוֹבָה עַל עַצְמָן לִקְרוֹת "פָּרָשַׁת הַתָּמִיד" בְּכָל יוֹם קֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל יְדֵי הַקְּרִיאָה זוֹ — מַעֲלֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּ קָרְבַּן תָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן א' . וְטוֹב לוֹמַר גַּם פָּרָשַׁת הַקְּטֹרֶת אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לוֹמַר "אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה וְכו'" וְ"רִבּוֹן הָעוֹלָם וְכו'". וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר הַכֹּל בְּצִבּוּר מִפְּנֵי שֶׁהַצִּבּוּר אֵין אוֹמְרִים אֶלָּא פָּרָשַׁת הַתָּמִיד בִּלְבַד — יָכוֹל לוֹמַר הַכֹּל בְּבֵיתוֹ מִשֶּׁיֵּאוֹר הַיּוֹם , וְלַחֲזֹר וְלִקְרוֹת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד עִם הַצִּבּוּר. וְאֵין לָחֹש שֶׁיִּהְיֶה נִרְאֶה כְּמַקְרִיב ב' תְּמִידִין וְעוֹבֵר בְּ"בַל תּוֹסִיף", לְפִי שֶׁבִּקְרִיאָה אֵין בָּהּ מִשּׁוּם "בַּל תּוֹסִיף" . וְעַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב — יְכַוֵּן בַּפַּעַם הַב' שֶׁהוּא כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה . וְטוֹב לוֹמַר פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת מְעֻמָּד — דֻּגְמַת הַקְרָבָתָן שֶׁהָיָה מְעֻמָּד :

בְּשַׁבָּת נוֹהֲגִין לוֹמַר פְּסוּקֵי קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד . וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְפַּלְלוּ שַׁחֲרִית וְאָסוּר לְהַקְדִּים מוּסָף לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר , מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי אָמְרוּ כְּבָר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, וְאִם תֵּחָשֵׁב אֲמִירַת הַפְּסוּקִים שֶׁל מוּסָף לְהַקְרָבָה — גַּם אֲמִירַת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד נֶחְשְׁבָה לְהַקְרָבָה. אֲבָל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְיוֹם טוֹב — אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר פְּסוּקֵי קָרְבַּן מוּסָף אֵצֶל פָּרָשַׁת תָּמִיד , מִפְּנֵי שֶׁקּוֹרִין בַּתּוֹרָה בִּפְסוּקֵי מוּסָף. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין שֶׁמַּזְכִּירִין גַּם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, כְּדֵי לְפַרְסֵם שֶׁהוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ :

נָהֲגוּ הַמְדַקְדְּקִים לְהִתְנוֹעֵעַ בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹרִין בַּתּוֹרָה , דֻּגְמַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּרֶתֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : "וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וְגו'". וְכֵן עוֹשִׂין בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלְלִין , עַל שֵׁם "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ" . וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵין לְהִתְנוֹעֵעַ אֶלָּא בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁהֵם שֶׁבַח וְהַלֵּל אֲבָל לֹא בִּתְפִלַּת י"ח, רַק בַּחֲתִימַת הַבְּרָכוֹת נוֹהֲגִין קְצָת לְהִתְנוֹעֵעַ בְּנַחַת , לְקַיֵּם "מִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא" . וּלְעִנְיַן מַעֲשֶׂה, הֵיאַךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה — יַעֲשֶׂה, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן :