שולחן ערוך הרב, אורח חיים תסג

אִם מֻתָּר לַחֲרֹךְ שִׁבֳּלִים יַחַד וְדִינֵי כַּרְמֶל וּבוֹ ה' סְעִיפִים: מֻתָּר לַחֲרֹךְ שְׁנֵי שִׁבֳּלִים בְּיַחַד , וְכֵן מֻתָּר לְמַלְּאוֹת קְדֵרָה שִׁבֳּלִים לְיַבְּשָׁם בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר , וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עַל יְדֵי חֹם הָאוּר יֵצְאוּ מַיִם מִשִּׁבֹּלֶת אַחַת וְיִפְּלוּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ וְתַחְמִיץ, לְפִי שֶׁמַּיִם אֵלּוּ נִקְרָאִים מֵי פֵּרוֹת וְאֵינָן מַחְמִיצִין . וְאַף לְמִנְהָגֵנוּ שֶׁאָנוּ מַחֲמִירִין בְּכָל מֵי פֵּרוֹת , מִכָּל מָקוֹם אֵין הַדָּבָר מָצוּי שֶׁיֵּצְאוּ מַיִם מֵהַשִּׁבֳּלִים, לְפִיכָךְ אֵין חוֹשְׁשִׁין לָזֶה כְּלָל , כֵּיוָן שֶׁאַף שֶׁיֶּאֱרַע לִפְעָמִים שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם מַיִם — אֵין כָּאן אִסּוּר גָּמוּר שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי אַף לַמַּחֲמִירִין בְּכָל מֵי פֵּרוֹת מֵעִקַּר הַדִּין, מִכָּל מָקוֹם אֵין חִמּוּצָהּ חִמּוּץ גָּמוּר אֶלָּא נֻקְשֶׁה, וְאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים :

הַשִּׁבֳּלִים אוֹ הַחִטִּים עַצְמָן שֶׁנִּקְלוּ בַּתַּנּוּר אוֹ בָּאוּר, אִם טְחָנָן לֹא יְבַשֵּׁל הַקֶּמַח שֶׁלָּהֶם בְּמַיִם, שֶׁמָּא לֹא נִקְלוּ בָּאוּר יָפֶה וְיָבוֹאוּ לִידֵי חִמּוּץ בְּתוֹךְ הַמַּיִם קֹדֶם שֶׁיַּסְפִּיקוּ לְהִתְבַּשֵּׁל שָׁם . וַאֲפִלּוּ אִם הַקֶּמַח עַצְמוֹ נִקְלָה בַּתַּנּוּר — לֹא יְבַשְּׁלֶנּוּ בַּמַּיִם, שֶׁמָּא לֹא נִקְלָה יָפֶה (וְיָבוֹא לִידֵי חִמּוּץ). וְיֵשׁ מַתִּירִין לְבַשֵּׁל קֶמַח הַקָּלוּי, לְפִי שֶׁחֹם הָאוּר שׁוֹלֵט בּוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁשּׁוֹלֵט בְּהַחִטִּים . וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בְּדִיעֲבַד, שֶׁאִם עָבַר וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ תַּבְשִׁיל — יֵשׁ לְהַתִּירוֹ בַּהֲנָאָה אוֹ לְהַשְׁהוֹתוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח :

אֲבָל מַצָּה אֲפוּיָה שֶׁחָזַר וּטְחָנָהּ — מֻתָּר לְבַשֵּׁל הַקֶּמַח שֶׁלָּהּ וְלַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁמְּצוּיִים עֲבָדִים שֶׁמְּזַלְזְלִים בְּאִסּוּרִים , אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁמַּתִּירִים לַעֲשׂוֹת תַּבְשִׁיל מִקֶּמַח שֶׁל מַצָּה יִתְפָּרְצוּ לְהַתִּיר לְעַצְמָם לַעֲשׂוֹת תַּבְשִׁיל מִקֶּמַח שֶׁל חִטִּים :

וָתִיקָא , וְהוּא תַּבְשִׁיל הֶעָשׂוּי מִשֶּׁמֶן וּמֶלַח עִם קֶמַח — מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּפֶסַח אִם אֵין שָׁם תַּעֲרֹבֶת מַיִם כָּל שֶׁהוּא . וַאֲפִלּוּ בְּמֶלַח שֶׁלָּנוּ שֶׁמְּבַשְּׁלִים אוֹתוֹ מִמַּיִם וַהֲרֵי דִּינוֹ כְּמַיִם , מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא מוּעָט וְנִשְׁתַּנָּה צוּרָתוֹ מִצּוּרַת הַמַּיִם — אֵין בּוֹ כֹּחַ עִם הַשֶּׁמֶן. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם מֶלַח מְרֻבֶּה — יֵשׁ לָחֹשׁ וּלְהַחֲמִיר כְּדִין מֵי פֵּרוֹת עִם מַיִם שֶׁמְּמַהֲרִים לְהַחְמִיץ :

כְּשֶׁמּוֹלְלִין אֶת הַקְּדֵרוֹת הַחֲדָשׁוֹת , דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבַשְּׁלִים בָּהֶם קֶמַח וּמַיִם וְחֹמֶץ כְּדֵי לְהַקְשׁוֹתָן וּלְחַזְּקָן, אִם הוּא בְּתוֹךְ הַפֶּסַח (פֵּרוּשׁ: בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, עַיֵּן סִימָן תק"ב ) — לֹא יִמְלֹל אֶלָּא בְּקֶמַח שֶׁל מַצָּה אֲפוּיָה , אֲבָל לֹא בְּקֶמַח שֶׁל חִטִּים: