שולחן ערוך הרב, אורח חיים כח

דִּין חֲלִיצַת הַתְּפִלִּין וּבוֹ י' סְעִיפִים: אָסוּר לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהַתְּפִלִּין כָּל זְמַן שֶׁהֵן עָלָיו אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, קַל וָחֹמֶר מִצִּיץ: מַה צִּיץ שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא אַזְכָּרָה אַחַת — אָמְרָה תּוֹרָה : "וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד", שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ, תְּפִלִּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אַזְכָּרוֹת הַרְבֵּה — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְאֵינוֹ נִקְרָא הֶסַּח הַדַּעַת אֶלָּא כְּשֶׁעוֹמֵד בִּשְׂחוֹק אוֹ בְּקַלּוּת רֹאשׁ (אוֹ שֶׁמַּטְרִיד דַּעְתּוֹ כָּל־כָּךְ לְצָרְכֵי הַגּוּף עַד שֶׁלְּבָבוֹ פּוֹנֶה מִיִּרְאַת שָׁמַיִם מֵחֲמַת טִרְדָּתוֹ), אֲבָל כְּשֶׁעוֹמֵד בְּיִרְאָה וּמִתְעַסֵּק בִּצְרָכָיו , אַף־עַל־פִּי שֶׁעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ וּבְאֻמָּנוּתוֹ וְאֵין דַּעְתּוֹ עַל הַתְּפִלִּין מַמָּשׁ — אֵין זֶה נִקְרָא הֶסַּח הַדַּעַת, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵיךְ יָכוֹל כָּל אָדָם לֵילֵךְ בִּתְפִלִּין כָּל הַיּוֹם. וּמִכָּל מָקוֹם מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁלֹּא לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶן כְּלָל , זוּלַת בִּשְׁעַת תַּלְמוּד תּוֹרָה וּבִתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה:

חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בַּתְּפִלִּין בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה , דְּהַיְנוּ בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּזְכָּר בָּהֶם — חַיָּב לְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶם , שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ נִזְכָּר עֲלֵיהֶם תָּדִיר, וְלֹא יַגִּיעַ לִידֵי הֶסַּח הַדַּעַת גָּמוּר. וִימַשְׁמֵשׁ בְּשֶׁל יָד תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ בְּשֶׁל רֹאשׁ, שֶׁלֹּא לְהַעֲבִיר עַל הַמִּצְוָה, שֶׁהַשֶּׁל יָד סְמוּכָה לוֹ לְמַשְׁמְשׁוֹ יוֹתֵר מֵהַשֶּׁל רֹאשׁ . וְאֵינוֹ חַיָּב לְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁאָז אֵין לָחֹש שֶׁיָּבוֹא לִידֵי הֶסַּח הַדַּעַת גָּמוּר, שֶׁהוּא שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ , וְאַף עַל פִּי כֵן טוֹב שֶׁיְּמַשְׁמֵשׁ בָּהֶן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶן מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר . וּמִנְהָג יָפֶה לְמַשְׁמֵשׁ בַּתְּפִלִּין כְּשֶׁמַּזְכִּיר מִצְוָתָן בִּקְרִיאַת שְׁמַע , וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּשֶׁל יָד כְּשֶׁאוֹמֵר: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ", וּבְשֶׁל רֹאשׁ כְּשֶׁאוֹמֵר "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" :

כְּשֶׁחוֹלֵץ תְּפִלִּין — צָרִיךְ לַחֲלֹץ שֶׁל רֹאשׁ תְּחִלָּה , שֶׁאִם יַחֲלֹץ שֶׁל יָד תְּחִלָּה — נִמְצֵאת מוּנַחַת עָלָיו תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ בִּלְבַדָּהּ, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה : "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: כָּל זְמַן שֶׁבֵּין עֵינֶיךָ יִהְיוּ שְׁתַּיִם, שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר: "וְהָיוּ" , שֶׁהוּא לְשׁוֹן רַבִּים, וְלֹא נֶאֱמַר "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וּלְטֹטָפֹת וכו'" :

עַל פִּי הַקַּבָּלָה צָרִיךְ לַחֲלֹץ שֶׁל רֹאשׁ מְעֻמָּד, כְּמוֹ שֶׁהֲנָחָתָהּ הִיא מְעֻמָּד , וְכֵן הַכְּרִיכוֹת שֶׁל אֶצְבַּע . אֲבָל תְּפִלִּין שֶׁל יָד שֶׁהֲנָחָתָהּ הוּא מְיֻשָּׁב עַל פִּי הַקַּבָּלָה — חֲלִיצָתָהּ גַּם כֵּן מְיֻשָּׁב . וּלְמִנְהָגֵנוּ שֶׁהֲנָחַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד הִיא גַּם כֵּן מְעֻמָּד — (יָכוֹל ) לְחָלְצָהּ גַּם כֵּן מְעֻמָּד :

יֵשׁ מֵהַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין לַחֲלֹץ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ בְּיַד שְׂמֹאל, שֶׁהִיא יָד כֵּהָה , כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁקָּשָׁה עָלָיו חֲלִיצָתָן , מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוָתָן כָּל הַיּוֹם, אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁאֵין לָנוּ גּוּף נָקִי אָנוּ חוֹלְצִין מִיָּד אַחַר הַתְּפִלָּה:

יֵשׁ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לַחֲלֹץ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ קֹדֶם שֶׁמֵּסִיר הָרְצוּעָה מֵהָאֶצְבַּע. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לְהָסִיר הָרְצוּעָה מִקֹּדֶם:

כְּשֶׁמְּקַפְּלָן — לֹא יִכְרֹךְ הָרְצוּעוֹת עַל הַבָּתִּים אֶלָּא עַל הַצְּדָדִים (וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְמִטְפַּחַת שֶׁכּוֹרְכִין עַל הַסֵּפֶר תּוֹרָה , מִפְּנֵי שֶׁהַמִּטְפַּחַת נַעֲשֵׂית שׁוֹמֵר לַסֵּפֶר תּוֹרָה וּמְשַׁמְּשָׁהּ אֵלָיו בִּכְרִיכָה זוֹ, לָכֵן אֵין כָּאן גְּנַאי כְּלָל לַסֵּפֶר תּוֹרָה בִּכְרִיכָה זוֹ, וְאַדְּרַבָּה זֶהוּ כְּבוֹדָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָרְצוּעוֹת שֶׁאֵינָם מְשַׁמְּשִׁים כְּלוּם לְהַבָּתִּים בִּכְרִיכָה זוֹ). וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לְכָרְכָן כִּכְנָפַיִם, עַל שֵׁם כַּנְפֵי יוֹנָה . וּכְשֶׁכּוֹרְכָן עַל צִדְדֵי הַתְּפִלִּין — צָרִיךְ לֶאֱחֹז הַתְּפִלִּין בְּיָדוֹ וְלִגְלֹל הָרְצוּעָה עֲלֵיהֶן, וְלֹא לֶאֱחֹז הָרְצוּעָה בְּיָדוֹ וְלִגְלֹל הַתְּפִלִּין לְתוֹכָהּ , שֶׁמּוּטָב שֶׁתִּגָּלֵל הָרְצוּעָה מִמַּה שֶּׁיִּתְגַּלְלוּ הַתְּפִלִּין :

כְּשֶׁמַּנִּיחָן בַּתִּיק — צָרִיךְ לִזָּהֵר לְהַנִּיחָן בְּעִנְיָן שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא לִטְּלָן מִשָּׁם לְלָבְשָׁן לֹא יוּכַל לִפְגֹּעַ בְּשֶׁל רֹאשׁ תְּחִלָּה , כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוָה לִלְבֹּשׁ שֶׁל יָד תְּחִלָּה . וְלָכֵן מִן הָרָאוּי הָיָה לְהַנִּיחָן בְּכִיס צַר וְאָרֹךְ , שֶׁל רֹאשׁ מִלְּמַטָּה וְעָלָיו שֶׁל יָד, שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא לִטְּלָן — יִפְגַּע תְּחִלָּה בְּשֶׁל יָד הַמֻּנָּח לְמַעְלָה, שֶׁאֵין אִסּוּר מִן הַדִּין בְּמַה שֶּׁהַשֶּׁל יָד מֻנָּח עַל גַּבֵּי שֶׁל רֹאשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁהַשֶּׁל רֹאשׁ קְדֻשָּׁתוֹ חֲמוּרָה מֵהַשֶּׁל יָד , הוֹאִיל וּמִכָּל מָקוֹם שְׁנֵיהֶם דָּבָר אֶחָד, שֶׁהַפָּרָשִׁיּוֹת הַכְּתוּבוֹת בְּזֶה כְּתוּבוֹת בְּזֶה. אֶלָּא שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַנִּיחָן בְּכִיס אֶחָד זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, אֶלָּא בִּשְׁנֵי כִּיסִין זֶה אֵצֶל זֶה, אֶלָּא שֶׁהַשֶּׁל יָד יְהֵא מֻנָּח קְצָת לְצַד מַעְלָה, שֶׁאִם יִהְיוּ מֻנָּחִים בְּשָׁוֶה — יִצְטָרֵךְ לִפְעָמִים לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוָה, דְּהַיְנוּ אִם יָבוֹא הַשֶּׁל רֹאשׁ מְזֻמָּן לְפָנָיו תְּחִלָּה נֶגֶד יַד יְמִינוֹ שֶׁנּוֹטֵל בָּהּ הַתְּפִלִּין — יִצְטָרֵךְ לַעֲבֹר עָלָיו וְלִטֹּל הַשֶּׁל יָד , אֲבָל כְּשֶׁהַשֶּׁל יָד הוּא קְצָת לְצַד מַעְלָה — אֵין כָּאן מַעֲבִיר עַל הַמִּצְוָה, שֶׁהֲרֵי הַשֶּׁל יָד סָמוּךְ לוֹ יוֹתֵר . וְנָהֲגוּ לְסַמֵּן הַכִּיסִים אֵיזֶה לְשֶׁל רֹאשׁ וְאֵיזֶה לְשֶׁל יָד , שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַשֶּׁל רֹאשׁ קְדֻשָּׁתוֹ חֲמוּרָה — אָסוּר לְשַׁנּוֹת אַחַר־כָּךְ הַכִּיס שֶׁלּוֹ לִתֵּן בּוֹ הַשֶּׁל יָד, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנָה בַּתְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר :

כְּשֶׁנּוֹטֵל הַתְּפִלִּין מֵהַתִּיק — לֹא יְנַעֲרֵם מִן הַתִּיק, אֶלָּא יִטְּלֵן בְּיָדוֹ מִתּוֹכוֹ :

מִנְהַג חֲכָמִים לְנַשֵּׁק הַתְּפִלִּין בִּשְׁעַת לְבִישָׁתָן וּבִשְׁעַת חֲלִיצָתָן :