שולחן ערוך הרב, אורח חיים יח

זְמַן צִיצִית וּבוֹ ח' סְעִיפִים: לַיְלָה לָאו זְמַן צִיצִית הוּא , שֶׁנֶּאֱמַר : "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וגו'" — פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה . אֲבָל כְּסוּת סוּמָא — חַיָּב בְּצִיצִית , מִפְּנֵי שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים , וְלָכֵן אֲפִלּוּ יִלְבְּשֶׁנּוּ הַסּוּמָא — חַיָּב לְהָטִיל בּוֹ צִיצִית :

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא מִעֵט הַכָּתוּב אֶלָּא כְּסוּת שֶׁאֵינוֹ בִּרְאִיָּה בִּשְׁעַת לְבִישָׁה, וְלָכֵן כָּל מַה שֶּׁלּוֹבֵשׁ בַּלַּיְלָה אֲפִלּוּ הוּא כְּסוּת הַמְיֻחָד לַיּוֹם — פָּטוּר, אֲבָל כָּל מַה שֶּׁלּוֹבֵשׁ בַּיּוֹם אֲפִלּוּ הוּא כְּסוּת הַמְיֻחָד לַלַּיְלָה — חַיָּב לְהָטִיל בּוֹ צִיצִית קֹדֶם שֶׁיִּלְבְּשֶׁנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּרְאִיָּה בִּשְׁעַת לְבִישָׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא מִעֵט הַכָּתוּב אֶלָּא כְּסוּת הַמְיֻחָד לַלַּיְלָה, שֶׁאוֹתוֹ כְּסוּת הוּא פָּטוּר אֲפִלּוּ אִם לוֹבְשׁוֹ בַּיּוֹם, כֵּיוָן שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא לְלָבְשׁוֹ בְּעֵת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִרְאִיָּה, אֲבָל כְּסוּת הַמְיֻחָד לַיּוֹם אוֹ הַמְיֻחָד לְיוֹם וְלַיְלָה — חַיָּב בְּצִיצִית אַף אִם לוֹבְשׁוֹ בַּלַּיְלָה, וִיבָרֵךְ עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה לְלוֹבְשׁוֹ בְּעֵת שֶׁרָאוּי לִרְאִיָּה. וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לָנוּ הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי — יֵשׁ לְהַחֲמִיר בְּאִסּוּרֵי תּוֹרָה כְּחֻמְרוֹת שְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת, דְּהַיְנוּ לְהָטִיל צִיצִית בִּכְסוּת הַמְיֻחָד לַיּוֹם אוֹ לְיוֹם וָלַיְלָה אַף אִם לוֹבְשׁוֹ בַּלַּיְלָה , וְכֵן יָטִיל צִיצִית אֲפִלּוּ לִכְסוּת הַמְיֻחָד לַלַּיְלָה אִם לוֹבְשׁוֹ בַּיּוֹם. אֲבָל לְעִנְיַן הַבְּרָכָה כֵּיוָן דִּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל, לָכֵן לֹא יְבָרֵךְ, רַק כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ בַּיּוֹם כְּסוּת הַמְיֻחָד לַיּוֹם אוֹ כְּסוּת הַמְיֻחָד לְיוֹם וְלַיְלָה :

מִי שֶׁהָיָה לָבוּשׁ טַלִּית גָּדוֹל מִבְּעוֹד יוֹם — צָרִיךְ לְפָשְׁטוֹ מֵעָלָיו כְּשֶׁמַּתְחִילִין "בָּרְכוּ", מֵאַחַר דְּעַכְשָׁו אֵין לוֹבְשִׁים אֶת הַטַּלִּית אֶלָּא לְשֵׁם מִצְוַת צִיצִית, וְאִם יִהְיֶה עָלָיו הַטַּלִּית בַּלַּיְלָה — יִהְיֶה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא סוֹבֵר דְּלַיְלָה זְמַן צִיצִית הוּא. אֲבָל בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים — הַכֹּל נוֹהֲגִין לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל וּלְבָרֵךְ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם, וְאֵין מְסִירִין אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה , מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין לוֹבְשִׁים אוֹתוֹ לְשֵׁם מִצְוַת צִיצִית, אֶלָּא כְּדֵי לְהִדַּמּוֹת לְמַלְאָכִים לוֹבְשִׁים לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִים לְבָנִים :

כָּל הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה אֲפִלּוּ לוֹמַר סְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים — צָרִיךְ לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר . וַאֲפִלּוּ לוֹמַר קַדִּישׁ יָתוֹם — יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַטֵּף. וְלָכֵן מֻתָּרִים לְהִתְעַטֵּף אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה, דְּהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין מִתְכַּוְּנִים לְשֵׁם מִצְוַת צִיצִית, אֶלָּא מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר:

סְדִינִים וְכָרִים אַף־עַל־פִּי שֶׁאָדָם יָשֵׁן בָּהֶם לִפְעָמִים בַּיּוֹם, כֵּיוָן שֶׁעִקָּרָם לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַלַּיְלָה, לָכֵן נִקְרָאִים כְּסוּת לַיְלָה וּפְטוּרִים מִן הַצִּיצִית. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים כְּסוּת לַיְלָה חַיָּב בְּצִיצִית אִם לוֹבְשׁוֹ בַּיּוֹם — צָרִיךְ לְהָטִיל הַצִּיצִית לִסְדִינִים וְכָרִים, שֶׁהֲרֵי אָדָם יָשֵׁן בָּהֶם בַּבֹּקֶר . וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט שֶׁלֹּא לְהָטִיל בָּהֶם צִיצִית כְּלָל, בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל צֶמֶר בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל פִּשְׁתָּן , מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא חִיְּבָה תּוֹרָה אֶלָּא אוֹתָן בְּגָדִים שֶׁאָדָם מִתְכַּסֶּה בָּהֶן דֶּרֶךְ לְבִישָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ", אֲבָל דֶּרֶךְ הַצָּעָה כְּגוֹן סְדִינִים וְכָרִים — אֵינָן נִקְרָאִים כְּסוּת כְּלָל. וּמִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִין עַל סְבָרָא זוֹ , לָכֵן אִם הַסְּדִינִים אוֹ הַכַּר שֶׁל צֶמֶר — יַעֲשֶׂה קֶרֶן אַחַת עֲגֻלָּה , כְּדֵי לִפְטֹר מִן הַצִּיצִית לְדִבְרֵי הַכֹּל:

מֵאֵימָתַי מְבָרֵךְ עַל הַצִּיצִית? יֵשׁ אוֹמְרִים מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ", מִשְּׁעַת רְאִיָּה וְהַכָּרַת הַתְּכֵלֶת — מַתְחִיל הַחִיּוּב . וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּשְׁעַת רְאִיָּה נִקְרָא מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, שֶׁאָז יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַצִּיצִית, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בֵּין הַתְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לַלָּבָן שֶׁבָּהּ — יָכוֹל לְבָרֵךְ עָלֶיהָ, דִּכְבָר חָל עָלֶיהָ שְׁעַת הַחִיּוּב. וְכֵן נוֹהֲגִין . וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לִלְבּשׁ אֶת הַטַּלִּית בִּבְרָכָה עַד שֶׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ :

הַמִּתְעַטֵּף בְּצִיצִית קֹדֶם שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כְּגוֹן בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת — לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן , וְלִכְשֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם — יְמַשְׁמֵשׁ בְּצִיצִיּוֹתָיו וִיבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, מִשּׁוּם דְּהַמְמַשְׁמֵשׁ הוּא כְּאִלּוּ לוֹבְשָׁן עַכְשָׁו , וְאִם לֹא יְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶן — אֵיךְ שַׁיָּךְ לְבָרֵךְ עַכְשָׁו עַל מַה שֶּׁלָּבַשׁ כְּבָר קֹדֶם שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר:

אִם מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית — לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, שֶׁהֲרֵי כְּבָר עָשָׂה לְאוֹתָהּ שָׁעָה לַיְלָה בִּתְפִלָּתוֹ . אֲבָל אִם עֲדַיִן לֹא הִתְפַּלֵּל — יָכוֹל לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים :