שולחן ערוך הרב, אורח חיים טז

שִׁעוּר טַלִּית וּבוֹ ב' סְעִיפִים: שִׁעוּר טַלִּית שֶׁחַיֶּבֶת בְּצִיצִית , שִׁעֲרוּ חֲכָמִים , אִם הִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁקָּטָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל חִנּוּךְ מִצְוַת צִיצִית, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים , שֶׁאָז הוּא מִתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בַּשּׁוּק וְטַלִּיתוֹ עָלָיו, וְאֵין צָרִיךְ לִשְׁמֹר טַלִּיתוֹ שֶׁלֹּא יֹאבַד מִמֶּנּוּ , וְאִם הוּא מִתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֹב אֹרֶךְ גּוּפוֹ וְרֹב רָחְבּוֹ , וְגָדוֹל בֶּן י"ג שָׁנִים הַלּוֹבְשָׁהּ אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לָצֵאת בָּהּ בְּאַקְרַאי לַשּׁוּק — הִיא נִקְרֵאת כְּסוּת וְחַיֶּבֶת בְּצִיצִית, וְאָסוּר לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהּ בְּלֹא צִיצִית אֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ . וְאִם אֵין הַקָּטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים מִתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ , אַף־עַל־פִּי שֶׁהַגָּדוֹל בֶּן י"ג שָׁנִים יוֹצֵא בָּהּ בְּאַקְרַאי לַשּׁוּק — בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם , מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת כְּסוּת כְּלָל , וְלָכֵן הִיא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם הַקָּטָן בֶּן תֵּשַׁע מִתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין גָּדוֹל בֶּן י"ג שָׁנִים יוֹצֵא בָּהּ בְּאַקְרַאי לַשּׁוּק — הִיא נִקְרֵאת כְּסוּת וְחַיֶּבֶת בְּצִיצִית. וַהֲלָכָה כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה , לָכֵן צָרִיךְ [לִזָּהֵר] שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת טַלִּית קָטָן פָּחוֹת מִזֶּה הַשִּׁעוּר שֶׁנִּתְבָּאֵר לְפִי הַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְאִם רוֹצֶה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּטַלִּית שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִזֶּה הַשִּׁעוּר — יָטִיל בָּהּ צִיצִית, כְּדֵי לָחֹש לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עָלֶיהָ :

יִזָּהֲרוּ לַעֲשׂוֹת בְּטַלִּיתוֹת קְטַנִּים הַכְּתֵפַיִם רְחָבִים , דְּהַיְנוּ הַחֲתִיכוֹת הַמֻּטָּלוֹת עַל הַכָּתֵף, כִּי הֵיכִי דְּלָא לֵיתֵי אֲוִירָא דְּהַאי גִּיסָא וַאֲוִירָא דְּהַאי גִּיסָא וּלְבַטֵּל לֵיהּ: