שולחן ערוך הרב, אורח חיים קכא

דִּינֵי מוֹדִים וּבוֹ ג' סְעִיפִים: בְּ"מוֹדִים" שׁוֹחִין תְּחִלָּה וָסוֹף , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קי"ג . וּמִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹחֶה בְּ"מוֹדִים" — שִׁדְרָתוֹ נַעֲשֶׂה נָחָשׁ לְאַחַר ז' שָׁנִים אַחַר מוֹתוֹ (וְאֵינוֹ קָם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים ). וְאִם נִזְדַּמֵּן לוֹ רֹק בְּ"מוֹדִים" — לֹא יִשְׁחֶה עַד שֶׁיֵּצֵא הָרֹק :

הָאוֹמֵר "מוֹדִים מוֹדִים" כְּאוֹמֵר "שְׁמַע שְׁמַע" וּמְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"א :

יָחִיד אֵין לוֹ לוֹמַר "בִּרְכַּת כֹּהֲנִים" שֶׁהוּא "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ כו'", כִּי בְּצִבּוּר נִתְקְנָה כְּנֶגֶד נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה . וּלְפִיכָךְ אַף הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אֵין אוֹמֵר בְּמִנְחָה אֶלָּא בְּתַעֲנִית צִבּוּר , מִפְּנֵי שֶׁאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּמִנְחָה אֶלָּא בְּתַעֲנִית צִבּוּר מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ שִׁכְרוּת , וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינוֹ נִקְרָא תַּעֲנִית צִבּוּר . וְאִם נָהֲגוּ שֶׁאַף הַיָּחִיד אוֹמְרָהּ בַּזְּמַן הָרָאוּי לִנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם — אֵין לִמְחוֹת :