שולחן ערוך, אורח חיים תקפט
Shulchan Aruch Orach Chaim 589 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 589) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →מי הם הראויים לתקיעת שופר. ובו ט סעיפים: כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן:
חרש שוטה וקטן פטורים וחרש אפילו מדבר ואינו שומע אינו מוציא דכיון דאינו שומע לאו בר חיובא הוא: הגה אבל שומע ואינו מדבר מוציא אחרים ידי חובתן: (ב"י) :
אשה פטורה משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא:
אנדרוגינוס מוציא את מינו טומטום אפילו את מינו אינו מוציא:
מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא אפי' עצמו וצריך שיתקע לו בן חורין להוציאו:
אף על פי שנשים פטורות יכולות לתקוע וכן אחר שיצא כבר יכול לתקוע להוציאן אבל אין מברכות ולא יברכו להן: הגה והמנהג שהנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא ע"כ גם כאן מברכות לעצמן אבל אחרים לא יברכו להן אם כבר יצאו ואינן תוקעין רק לנשים אבל אם תוקעין לאיש המחוייב מברכין לו אע"פ שכבר יצאו כמו שנתבאר סי' תקפ"ה סעיף ב' בהג"ה א' (ד"ע) :
המודר הנאה מחבירו מותר לתקוע לו תקיעה של מצוה ודוקא שהוא תוקע מאליו להוציאו אבל אם אמר לו המודר תקע והוציאני אסור: הגה ואם אמר קונם תקיעותיו עלי בכל ענין אסור: (ר"ן) :
המתעסק בתקיעת שופר להתלמד לא יצא ידי חובתו וכן השומע מן המתעסק לא יצא וכן התוקע לשורר ולא נתכוון לתקיעת מצוה לא יצא נתכוין שומע לצאת ידי חובתו ולא נתכוון התוקע להוציאו או שנתכוון התוקע להוציאו ולא נתכוון השומע לצאת לא יצא ידי חובתו עד שיתכוון שומע ומשמיע:
מי שתקע ונתכוין להוציא כל השומע תקיעתו ושמע השומע ונתכוין לצאת ידי חובתו אע"פ שאין התוקע מתכוין לפלוני זה ששמע תקיעתו ואינו יודעו יצא שהרי נתכוין להוציא לכל מי שישמענו לפיכך מי שהיה מהלך בדרך או יושב בתוך ביתו ושמע תקיעו' משליח צבור יצא אם נתכוין לצאת שהרי ש"ץ מתכוין להוציא את הרבים ידי חובתן:
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) שאינו מחויב בדבר - היינו שאינו מחוייב בעצם וכדלקמיה אבל אם הוא מחוייב אלא שיצא בהמצוה יכול להוציא ואפילו לברך בשביל חבירו:
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
אפי' את מינו. דשמא טומטום זה נקבה וזה זכר אבל אנדרוגינוס שוין כולן והם בריה בפ"ע:
- מגן אברהם Magen Avraham
במהרי"ל קורא תגר על המביאים קטנים לבה"כ שמבלבלים דעת השומעים אך שהנשים יקחו אותם אצלם דהם פטורי': אבל שומע . ואפי' אחר יכול לברך והוא תוקע (ב"ח), סומא חייב בתקיעה ואם היה מוחזק לתקוע בכל שנה וסלקוהו מפני שחששו לסברת רי"ו אם לא ימצא בקי כמוהו יחזירוהו למינויו…
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
אבל שומע ואינו מדבר כו'. אפילו לכתחלה יכול לתקוע שהשומעים יכולים לברך ואינו דומה להא דתנן האלם והערום לא יתרומו לכתחלה שאני התם אף אחד לא יוכל לברך משא"כ הכא:
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
שומע. אפי' לכתחלה יכול לברך והוא תוקע ב"ח. וחרש ששומע ע"י כלי כמין חצוצרות חייב בשופר. הלק"ט סמ"ה:
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
משנה ר"ה כ"ט
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"ב אפי' מדבר כו'. דהא מברכין על השמיעה ולאו בר חיובא הוא וכמ"ש הרא"ש דבשמיעה תליא:
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
במג"א ס"ק א' ואפילו אחר. נ"ב לכתחלה:
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף א' כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן וכו'. נ"ב הנה בדין מה שאחד מוציא חבירו בשופר ומגלה אם הוי מטעם שליחות או ערבות נראה בעת ראי' ברורה מן התורה דהוי רק מטעם ערבות דהרי בפרשת וילך אמר ויקח משה וגו' ויתנה לכהנים בני לוי הנושאים ברית ה' וגו'…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] חרש שוטה וקטן וכו'. נכון שיניחו התינוקות בבית דדוקא במגילה עבדינן משום שמחה, ואם אי אפשר להניחם בביתם יחזיקו אצלם הנשים בבית הכנסת שלהם ולא אצל האנשים שמא יבטלו משמיעת קול בראותם תחבולות התינוקות מהרי"ל:
- כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Orach Chaim
א) [סעיף א'] כל שאינו מחויב בדבר וכו' היינו שאינו מחויב בעצם המצוה כאלו המפורשים לקמן בש"ע אבל מי שהוא חייב בעצם המצוה אלא שכבר יצא י"ח מוציא אחרים י"ח כמ"ש לעיל סי' תקפ"ה סעי' ב' בהגה יעו"ש:
- שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים Shaarei Teshuvah on Shulchan Aruch Orach Chaim
בדרך, עבה"ט וכ' בשמש צדקה סי' ך"ט שהקשו לו על מ"ש ה"ה פ"ב מהל' שופר דלכך צריך כוונה כיון דעיקר המצוה הוא השמיעה ואפי' התוקע משא"כ באכילת מצה כולי דקשה ע"ז מדין חליצה דהוי מעשה וע"ש שכתב ליישב זה באורך ובתשובת בן המחבר מברר ענין צריכים הכוונ' במצות ע"ש וה"ש…
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.