שולחן ערוך, אורח חיים נח
Shulchan Aruch Orach Chaim 58 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 58) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →הלכות קריאת שמע וברכותיה. ובו ז סעיפים: זמן קריאת שמע של שחרית משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות שהוא רביע היום ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקים (פי' תלמידים. ורש"י פי' אנשים ענוים ומחבבים המצות) שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה (פי' יציאת החמה כמו הנצו הרמונים) כדי שיסיים ק"ש וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך לה התפלה מיד בהנץ החמה ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד: הגה שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ (מיימוני פ"א):
אם לא קרא אותה קודם הנץ החמה יש לו להקדים לקרותה במהרה כל מה שיוכל:
מי שהוא אנוס כגון שהי' משכים לצאת לדרך במקום גדודי חיה ולסטים שלא יוכל לעמוד ולא לכוין אפי' פרשה ראשונה ואפילו עד (על) לבבך או שבני השיירא (קאראוואני בלע"ז) הולכים מהרה ולא ימתינו לו כלל יכול לקרותה עם ברכותיה משעלה עמוד השחר דכיון שעלה עמוד השחר שפיר קרינן ביה ובקומך וגם שפיר מקרי יוצר אור אבל אם אינו במקום גדודי חיה ולסטים וגם אין בני השיירא נחפזים כ"כ אפי' יוצא לדרך אחר שעלה' עמוד השחר אינו קורא עד שיגיע זמנה:
אם קראה משעלה עמוד השחר אע"פ שלא היה אנוס יצא בדיעבד: ואם קראה בלא ברכות יחזור לקרותה בזמנה עם הברכות ועי' לקמן סי' ס' (ב"י סי' מ"ו):
אם נאנס ולא קרא ק"ש ערבית עד שעלה עמוד השחר כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא ק"ש ויוצא בה ידי חובת קריאת שמע ערבית ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים לא יקרא אז ק"ש פעם שנית לצאת בה ידי חובת ק"ש של יום שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום:
אע"פ שזמנה נמשך עד סוף השעה הג' אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום ואין לו שכר כקורא בזמנה ואם עברה שעה ד' ולא קראה קוראה בלא ברכותיה כל היום:
אם לא קראה ביום י"א שיש לה תשלומין בערבית וכן אם לא קרא ק"ש בערבית יש לה תשלומין ביום ויש חולקים:
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
זמן ק"ש - וברכות ק"ש לפניה ג"כ אין לומר קודם הזמן הזה:
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
שהוא רביע היום. לפ"ז יש ליזהר בימי החורף למהר לקרות ק"ש מאחר שהיום קצר ורביע היום קצר [ב"י בשם אבוהב].
- מגן אברהם Magen Avraham
שלש שעות . נ"ל דהכא לכ"ע מנינן מעלות השחר וכ"מ בגמ' דף ג' ע"א בתו' ד"ה אלא למאן דגני ובגמ' גבי הא דפריך מדוד ע"ש ועמ"ש סי' רל"ג:
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
שהוא רביע היום. בין הוא ארוך ובין הוא קצר לכן יש ליזהר בימי חורף למהר לק"ש מאחר שהיום קצר:
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
ג' שעות. והכא לכ"ע מנינן מעלות השחר מ"א. והמאחרים ק"ש בשביל ציצית ותפילין טועים אלא יקרא ק"ש בזמנה בברכותיה וכשיהיה לו ציצית ותפילין יניחם ויקרא בהם ק"ש או פרשה אחרת או מזמור תהלים לבוש. וכתב ע"ת ודוקא אם יעבור זמן ק"ש אז לא ימתין על טלית ותפילין שאינו מעכב…
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
ברכות ט' וכאחרים
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א זמן ק"ש כו'. כמ"ש התוס' ביומא ל"ז ב' דאביי מודה לר"ה דהלכה כאחרים אלא דמצוה מן המובחר כותיקין כדי לסמוך כו' וקודם לכן א"א לסמוך וכ"כ תר"י והרא"ש דלא כהרמב"ם שפסק לגמרי כאביי וכ"מ ברי"ף:
- ביאור הלכה Biur Halacha
זמן ק"ש וכו' - עיין במ"ב ואף דאהבה רבה אפשר דהיו יכולין לומר כדמוכח קצת מרש"י ברכות י"א ע"ב ד"ה אי אמרת וכו' [וצע"ק למש"כ רש"י גופא באותו עמוד ד"ה יוצר אור וכו' אידך מאי היא וכו' ויש ליישב בדוחק] עכ"פ יוצר אור בודאי אין לומר קודם הזמן הזה אפילו לדעת השו"ע…
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
במג"א ס"ק א' דף ג' ע"א בתוס' נ"ב עיין דג"מ ולפענ"ד אין הכרח די"ל מאן דגני בבית אפל כששמע אשה מספרת עם בעלה ידע דעלה ע"ה ויחשב משם שיעור שעה ורביע וידוע שאז נץ החמה וכן מהא דדוד המלך ע"ה לאו ראיה דאה"נ דקדים טפי משתי משמורות ובכלל מאתים מנה:
- דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים Dagul MeRevava on Shulchan Aruch Orach Chaim
כוונת המג"א דמדברי התוס' בצירוף דברי הגמרא מוכח כן דמדברי התוס' שם מוכח דסיום אשמור' האחרונ' היא עלות השחר ומגמרא מוכח דשלש שעות היינו מסיום אשמור' אחרונה ודוק:
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] זמן קריאת שמע וכו'. ומברכין שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה וסמכום על פסוק שבע ביום הללתיך (טור) וכתב הלבוש לפי שקדם ערב לבוקר דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר לקחו ארבע שהם הרוב לערבית, עד כאן. פירוש דקשיא ליה למה תיקנו בערבית ברכה אחת יותר…
- אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים Eshel Avraham on Shulchan Aruch Orach Chaim
מעט עי' ת' בי"ד סימן ל"ו. דמפרש ואזיל דהיינו שהתחיל השמש לצאת ממקומה ואינה נראה ואינו נודע לנו עדיין:
…and 5 more meforshim, listed on the sefer page.