שולחן ערוך, אורח חיים תקמה
Shulchan Aruch Orach Chaim 545 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 545) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →דיני כתיבה בחול המועד. ובו יא סעיפים: אסור לכתוב בחה"מ ואפי' להגיה אות אחת בספר אסור: הגה ולצורך רבים יש אוסרים כל שאינו צורך המועד (תה"ד סי' פ"ה) ויש מתירין (כל בו וב"י) ונהגו להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן :
נראה לי שאם אין להם ס"ת כשר לקרו' בו בצבור מותר להגיהו בחה"מ כדי לקרות בו בציבור וכן בספרי מקרא וגמרא שצריך לקרו' במועד מותר להגיה' במועד משום דהוי דבר האבד ואם אין להם ס"ת כלל אם אפשר לכתבו כולו בחה"מ ע"י סופרי' הרבה יכתבוהו דצורך המועד הוא לקרות בתורה בציבור במועד: הגה והוא הדין שאר ספרים ללמוד בהם (תה"ד סימן פ"ה ורוקח) :
כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה על ירכו תכלת (וציצית) (ב"י) לבגדו ואם אין לו מה יאכל כותב ומוכר לאחרים כדי פרנסתו: הגה או שיהיו לו הוצאותיו יותר בריוח לשמחת יום טוב (טור) ואם כתבן כדי להניחן במועד בכל ענין שרי (סמ"ג) ואינו אסור רק הכתיבה אבל עשייתן שרי (ב"י בשם תוספות) :
מותר לכתוב חשבונותיו ולחשוב יציאותיו: הגה וה"ה הכתבים שכותבים כשמלוים על משכונות שרי (הגהת מרדכי כל בו ומהרי"ל ס"פ מי שהפך) :
מותר לכתוב שטר קדושין ושטרי פסיקתא גיטין שוברים דייתיקי מתנות פרוזבולין אגרו' שום ואגרו' מזון (פי' שטרי פסיקתא שאדם פוסק לתת לבנו או לבתו כך וכך. ופירוש דייתיקי שטר דא תהא למיקם ולהיות. ופירוש פרוזבול פרוזבלי ובוטי כלומר תקנת המלוה שלא יאבד ממונו והקנה ללוה שימצא מי שילוונו. ופירוש אגרות שום ששמו בית דין נכסי לוה ונתנום למלוה. ואגרת מזון שמכרו בית דין את הקרקע למזון האשה והבנות וכתבו מעשה בית דין על זה. אי נמי מי שקיבל עליו לזון את בת אשתו) שטרי חליצה ומיאונין ושטרי ברורין ופסקי דינין: הגה ומותר לכתוב כתובה במועד (כל בו) ויש אוסרים (סמ"ק) ואגרת שאלת שלום שאדם שולח לחבירו ואפילו על דבר פרקמטיא שאינה אבודה ( ויש אוסרים בשאלת שלום) (טור בשם ה"ג): ונהגו להחמיר אפילו בכתיבה שלנו שהיא כתיבה משיט"א) :
אין כותבין שטרי חוב במועד ואם אינו מאמינו מלוה ללוה (והלוה צריך למעות) או שאין לו לסופר מה יאכל הרי זה יכתוב: הגה ומותר לכתוב שטר מכירה במועד (תוספות) אבל אין לכתוב שטר אריסות וקבלנות שקיבל קודם המועד (רבינו ירוחם) :
בכל הדברים שמותר לכתוב אפי' בלא שינוי מותר וכל מה שאסור לכתוב אפי' ע"י שינוי אסור: הגה ובלוחות של שעוה מותר לכתוב לפי שאינו כתב המתקיים. (ב"י בשם א"ח) :
מי ששלחו לשאול ממנו שאלה ואין השליח רוצה להתעכב עד אחר המועד מותר לכתבה וכן מותר להעתיקה מפני שחשוב דבר האבד:
ואם שמע דבר חידוש מותר לכתבו כדי שלא ישכח וכן אם ראה ספר מחודש מותר להעתיקו אם לא ימצא להעתיק לאחר המועד:
דנין בין דיני ממונות בין דיני נפשות ומשמתין ומכין למי שלא קיבל עליו הדין:
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) ואפילו להגיה וכו' - לפי שאין זה צורך המועד ולא מקרי צרכי רבים כיון שיש להם ספר אחר לקרות בו. ואפילו מצא טעות במועד אסור:
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
ואפי' להגיה אות א'. לפי שאין זה צורך המועד לא מיקרי צרכי רבים כיון שיש להם ספר אחר לקרות בו ועמ"ש בסי' שלפני זה:
- מגן אברהם Magen Avraham
ולצורך רבים . גזירת הדיינים והרשאה הוי צרכי רבים (רש"ך ח"א קי"ג):
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
רבים. גזירת הדיינים והרשאה הוי צרכי רבים רש"ך ח"א סימן קי"ג: וכתב המ"א וכל מה שמותר לכתוב מותר לעשות קולמוס ודיו לכך. ובשכנה"ג נסתפק אם מותר לשרטט ע"ש:
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
משנה מ"ק י"ח
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א יש אוסרין כו'. לשיטת הרמב"ם שכת' ואלו כותבין כו' משום דצרכי רבים הם כמ"ש בירושלמי ותוספתא אלו הן צרכי רבים דנין דיני ממונות דיני כו' ואגרות של רשות וכן כותב חשבונותיו משום דאינו מדקדק בכתיבתן והוי מעשה הדיוט דאף בשהיחיד צריך מותר כנ"ל בסי' שקדם ולפי זה…
- ביאור הלכה Biur Halacha
ואפילו להגיה - הנה אף שמקור דין זה הוא מהמשנה [דף י"ח] ושם מיירי לענין ס"ת באמת כלל המחבר בזה אף ספר אחר כגון ספרי מקרא וגמרא וכה"ג אם לא שהוא ספר שצריך עתה ללמוד בו ובלא הגהתו לא יוכל ללמוד בו וכדלקמיה בס"ב:
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
במג"א ס"ק ג' היינו משיטא נ"ב לאפוקי כתיבת שארי לשונו' של האומות דלרוב הפוסקים הוי דאורייתא ועיין במג"א לעיל סי' ש"מ סק"מ וק"ל. ומ"ש הב"י בסי' זה בשם ספר תורת אדם טעו הטועים ויחסו להרמב"ן וליתא אלא צ"ל בספר תולדות אדם וחוה סימן נ"ד ע"ש ופליג עליו הב"י וד"מ…
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף ג' כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וכו'. נ"ב ז"ל רמב"ם פ"ז מהל' יו"ט הי"ג ואסור לכתוב כו' אבל כותב אדם תפלין ומזוזות לעצמו וטווה תכלת לבגדו וכתב הכ"מ שם נראה שטעמו דמ"ל דאין מניחין תפילין בחוה"מ דבכלל יו"ט הוא וא"כ אין להתיר בכתיבת תפילין יותר ממלאכה אחרת…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] [לבוש] של שעוה וכו'. אפשר דהוא הדין בלוחות שלנו (מגן אברהם). אבל כתב וכו'. רבינו תם התיר לכתוב בכתיבת משקין שהוא כתיבה דקה (בית יוסף), וראיתי בדרכי משה ופרישה שהבינו פירושו כתב משיט"א, ולי נראה דאפשר דמיירי במשקין ממש כמו שכתב סימן ש"מ סעיף ד'. כתב בשיירי…
- כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Orach Chaim
א) [סעיף א'] אסור לכתוב בחו"ה וכו' והטעם מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד. הרמב"ם פ"ז מה' יו"ט דין י"ג. וכ"כ הסמ"ג. והב"ד ב"י. ועיין לקמן או' ג':
- לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים Levushei Serad on Shulchan Aruch Orach Chaim
ט"ז סק"ב לכתוב בח"ה דאסור. אסור משום דאינו צורך מועד וכה"ג לא שרי אלא מעשה הדיוט וכמבואר בסי' הקודם וכתיבה הוא מעשה אומן וע"ז מביא כל הנך ראיות:
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.