שולחן ערוך, אורח חיים מז

דיני ברכת התורה. ובו יד סעיפים: ברכת התורה צריך ליזהר בה מאוד:

צריך לברך בין למקרא בין למשנה בין לגמרא: הגה בין למדרש [טור]:

הכותב בדברי תורה אע"פ שאינו קורא צריך לברך:

המהרהר בדברי תורה א"צ לברך: הגה וה"ה דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו [ר"ן פ"ק דשבת ופרק כל הצלמים כתב דהוי כהרהור]:

ברכות התורה אקב"ו על דברי תורה. והערב נא וכו' ואשר בחר בנו:

אומר והערב עם וי"ו: הגה ויש אומרים בלא וי"ו וכן נהגו [רמב"ם פרק ז' מהלכות תפלה ורשב"א בשם המאור ואבודרהם] אבל יותר טוב לומר בוי"ו:

ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה אם למד מיד בלי הפסק:

ויש להסתפק אי סגי בקורא ק"ש סמוך לה מיד בלי הפסק ולכן יש ליזהר לברך ברכת התורה קודם אהבת עולם:

י"א שאם הפסיק בין ברכת התורה ללימודו אין בכך כלום והנכון שלא להפסיק ביניהם וכן נהגו לומר פרשת ברכת כהנים סמוך לברכת התורה:

אם הפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו כיון שדעתו לחזור ללמוד לא הוי הפסק והוא הדין לשינה ומרחץ ובית הכיסא דלא הוי הפסק:

שינת קבע ביום על מטתו הוי הפסק וי"א דלא הוי הפסק וכן נהגו:

אף אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום שעבר ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא יישן:

המשכים קודם אור היום ללמוד מברך ברכ' התור' ואינו צריך לחזור ולברך כשילך לבית הכנסת המשכים קודם אור היום מברך כל סדר הברכות חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד [ע"ל סי' א' סעיף ו'] שימתין מלאומרם עד שיאור היום: הגה ולכתחלה יטול ידיו קודם שיברך ללמוד ואם לא היה לו מים יכול ללמוד ולברך בלא נטילה כמו בשאר ברכות שמברך קודם נטילה כדלעיל סימן מ"ו [אגור]:

נשים מברכות ברכת התורה: