שולחן ערוך, אורח חיים תסח
Shulchan Aruch Orach Chaim 468 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 468) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ובו י סעיפים: העוש' מלאכ' בערב פסח מחצות ולמעלה משמתין אותו ואפי' לעשות בחנם אסור ויש מי שאוסר אפילו ע"י עכו"ם ויש מי שמתיר (וכן הוא המנהג) :
במה דברים אמורים כשעושה מלאכה להשתכר (או בחנם והוא מלאכה גמורה לתפור בגדים ממש) (ב"י) אבל מתקן הוא כליו ליום טוב וכן מי שכותב ספרים לעצמו דרך לימודו מותר:
קודם חצות מקום שנהגו לעשות מלאכה עושים מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין: הגה ולדידן מקום שנהגו שלא לעשות (מהרי"ו) ודוקא מלאכות גמורות אבל שאר מלאכות אפי' מנהג ליכא (מהרי"ב) :
ההולך ממקו' שעושים למקום שאין עושים לא יעשה ביישוב מפני המחלוקת אבל עושה הוא במדבר וההולך ממקו' שאין עושים למקום שעושי' לא יעשה ונותנים עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם ואעפ"כ לא יתראה בפניהם שהוא בטל מפני איסור לעולם אל ישנה אדם מפני המחלוקת וכן מי שדעתו לחזור למקומו נוהג כאנשי מקומו בין להקל בין להחמיר והוא שלא יתראה בפני אנשי המקום שהוא בו מפני המחלוק':
אפי' במקום שנהגו לעשות לא יתחיל בתחל' מלאכ' בארבע עשר אע"פ שהוא יכול לגומרה קודם חצות אלא שלשה אומניות בלבד הם שמתחילין בהם במקום שנהגו לעשות ועושין עד חצות ואלו הם החייטים והספרים והכובסים אבל שאר אומניות אם התחיל בהם קודם ארבעה עשר הוא שיגמור עד חצות: הגה ויש מקילין לומר ששלשה אומניות הנזכרים מתחילין ועושין עד חצות אפי' במקום שנהגו שלא לעשות ואם התחיל מבעוד יום בשאר אומניות והוא לצורך המועד עושין עד חצות והכי נהוג (טור בשם הרא"ש) :
מושיבין שובכים לתרנגולים בארבע עשר דהיינו לתקן מקום שיעמדו התרנגולים והתרנגולות:
תרנגולת שישבה על הביצים שלשה ימים או יותר ומתה מושיבין אחרת תחתיה כדי שלא יפסידו הביצים:
גורפין (פי' מוציאין במגריפה והוא כלי המיוחד לכך) זבל מתחת רגלי בהמה:
הזבל שבחצ' לא יוציאנו אלא יסלקנו לצדדי' ואם נתרב' בחצר יוציאנו לאשפה:
מוליכים ומביאים כלים מבית האומן כל היום אף על פי שאינם לצורך המועד (ונהגו שלא להקיז בשום עי"ט ואין לשנות) (כל בו בשם מהרי"ו) :
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) מחצות ולמעלה - הטעם מפני שהוא זמן שחיטת הפסח שכ"א מישראל חייב בו ויום שמביאין קרבן הוא כיו"ט ולכן אסור מד"ס במלאכה ואפילו בזה"ז דליכא קרבן עדיין האיסור במקומו עומד:
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
משמתין אותו. בטור מביא הגמ' אינו רואה סי' ברכה לעולם ופי' רש"ל והמזרחי דהיינו באותו דבר דוקא ופי' לעולם היינו אף אם יש לו איזה ריוח מזו יהיה לו כנגדו הפסד ממקום אחר:
- מגן אברהם Magen Avraham
מחצות ולמעלה . שהוא זמן שחיטת הפסח עסי' תנ"ח מ"ש ואף על גב דהשתא ליכא פסח מ"מ הוי דבר שבמנין שהי' אסור בכל מקומות וצריך מנין אחר להתירו משא"כ בגילוי שמתחלה לא נאסר בכל המקומות רק במקומות שיש נחשים וכן כל כיוצא בזה (הרא"ם ה' חמץ) עמ"ש סי' ט' ס"ה:
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
ולא יתנו הנשים בגדים לכובסים אחר חצות (לחם רב בשם הגאון החסיד מהרר"ש במהר"י ז"ל) ואין מברין את האבל בע"פ מצאתי כתוב בש"ע אמ"ו הגאון ז"ללה"ה אף ליטול את הצפרנים אסור בע"פ אחר חצות (מהרי"ל) המנהג הוא להסתפר אחר חצות ע"י עכו"ם אבל לא ע"י ישראל אפי' בחנם אסור…
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
עכו"ם. ונהגו להסתפר ע"י עכו"ם אחר חצות אבל ע"י ישראל אסור וכ"ש שלא יספר ישראל לעכו"ם. וכת' מהרי"ו ומהרי"ל דגם נטילת צפרנים אסור אחר חצות. וא"ז מתיר בנטילת צפרנים אם שכח ליטול קודם חצות עיין מ"א ס"ק י"ג ועח"י. דין אבל שחל לו ע"פ תוך למ"ד ע' בי"ד סי' שצ"ט. וכתב…
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
משנה פסחים נ.
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א העושה כו'. עתוס' נ' א' ד"ה מקום כו' ונראה דאף כו' וראיה ממש"ש ק"ח א' נימא כו' ועתוס' שם ד"ה נימא כו' ועתוס' דע"א ה' ב' ד"ה והתנן:
- ביאור הלכה Biur Halacha
מחצות ולמעלה - עיין מ"ב והוא ע"פ הירושלמי שהביאוהו הפוסקים דהטעם משום שחיטת הפסח ולפ"ז אם חל פסח בע"ש מותר במלאכה מעיקר הדין עד המנחה כיון דשחיטת הפסח הוא למחר בשבת וכמו שכתב המהרי"ל ורש"י פירש עוד טעם כדי שלא יהא טרוד במלאכה וישכח ביעור חמצו וכו' ותיקון מצה…
- חק יעקב על שולחן ערוך אורח חיים Chok Yaakov on Shulchan Aruch Orach Chaim
מחצות ולמעלה. הטעם הוא בירושלמי כיון שהוא זמן הקרבת קרבן וכשיחיד מביא קרבן אסור בעשיית מלאכה (משא"כ התמיד שהוא קרבן צבור וק"ל דלא כע"ץ) ואף בזמן הזה דליכא קרבן עדיין האיסור במקומו עומד כמבואר הטעם בהרא"ש ור"ן פרק כל שעה והטעם זה תפסו כל הפוסקים אכן רש"י כ'…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] בערב פסח כיון וכו'. פירשו תוס' דמשמע בירושלמי דאסור מן התורה ושאר פוסקים חולקים ואומרים דאינו אלא מדרבנן (לחם משנה ריש פרק מקום שנהגו):
- אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים Eshel Avraham on Shulchan Aruch Orach Chaim
מחצות. שהוא זמן שחיטת הפסח ואע"ג דהשתא ליכא פסח מ"מ הוי דבר שבמנין משא"כ בגילוי י"ד סי' קט"ו רא"ש. והא דל"ג בכ"י משום הקרבת תמידין לפי שהוא קרבן ציבור ורש"י כת' טעם שלא ישהא ביעור חמץ ונ"מ ע"פ שחל בשבת ח"י:
- כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Orach Chaim
א) [סעיף א'] העושה מלאכה בע"פ מחצות ולמעלה וכו' הטעם מפרש בירושלמי משום דזמן קרבן פסח מחצות ואילך וביום שיחיד מביא קרבן אסור בעשיית מלאכה ומה שאינו אסור במלאכה בע"פ אלא מחצות ואילך לפי שאינו רשאי להקריבו עד חצות ואע"ג דהאידנא ליכא ק"פ כיון שנאסר אעפ"י שבטל…
…and 3 more meforshim, listed on the sefer page.