שולחן ערוך, אורח חיים תיד

שלא לערב אלא מדעתו. ובו ב סעיפים: אין מערבין עירובי תחומין לאדם אלא לדעתו שמא אינו רוצה לערב באותו רוח שרצה זה חוץ מבנו ובתו הקטנים אפי' אינם סומכים על שלחנו ועבדו ושפחתו הכנענים. ואפי' מחו בו שלא לערב עליו ואפי' עירבו הם עירוב אחר אינו כלום אבל בנו ובתו הגדולים אפי' סומכים על שלחנו ועבדו ושפחתו העברים ואשתו אינו מערב עליהם אלא מדעתם ואם עירב עליהם ושמעו ושתקו ולא מיחו יוצאים בעירובו אבל אם מיחו בו או שעירבו הם עירוב אחר לעצמם אין עירובו עירוב להם:

קטן בן שש שנים או פחות יוצא בעירוב אמו ואין צריך להניח עליו מזון שני סעודות לעצמו: