שולחן ערוך, אורח חיים כז

מקום הנחתן ואופן הנחתן. ובו יא סעיפים: מקום הנחתן של יד בזרוע שמאל בבשר התופח שבעצם שבין הקובד"ו ובית השחי ויטה התפלה מעט לצד הגוף בענין שכשיכוף זרועו למטה יהיו כנגד לבו ונמצא מקיים והיו הדברים האלה על לבבך: הגה וצריך להניח בראש העצם הסמוך לקובד"ו אבל לא בחצי העצם הסמוך לשחי [סמ"ק] [גידם שאין לו יד רק זרוע יניח בלא ברכה] [תוספות פ' הקומץ כתבו דגידם חייב ובא"ז כתב דפטור]:

המנהג הנכון שיהא היו"ד של קשר תפלה של יד לצד הלב והתפלה עליו לצד חוץ. יש ליזהר שלא תזוז יוד של הקשר מהתפלה:

המנהג הנכון לתקן שהמעברתא שבה הרצוע' עוברת תהא מונחת לצד הכתף והקציצה לצד היד:

לא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו לא שנא של יד לא שנא של ראש: הגה ודוקא בתפילין אבל ברצעות אין להקפיד: [רשב"א בתשו' סי' תתכ"ז]:

אדם שהוא עלול לנזילות ואם יצטרך להניח תפלה של ראש על בשרו לא יניחם כלל יש להתיר לו להניח תפלה של ראש על הכובע דק הסמוך לראש ויכסם מפני הרואים: הגה והמניחים בדרך זה לא יברך על של ראש רק יברך על של יד להניח [לדעת רשב"א]:

ואיטר יד ימינו אם עושה כל מלאכתו בשמאלו מניח בשמאלו שהוא ימין של כל אדם ואם שולט בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם ואם כותב בימינו ושאר כל מעשיו עוש' בשמאלו או כותב בשמאל ושא' כל מעשיו עושה בימין י"א שיניח תפילין ביד שתש כח דבעינן יד כהה וי"א שהיד שכותב בה היא חשיבה ימין לענין זה ומניח תפילין ביד שכנגדה: הגה [והכי נהוג]:

אע"פ שיש לאדם מכה במקום הנחת תפילין יניח תפילין כי מקום יש בזרוע להניח שתי תפילין כי העצם הסמוך לבית השחי מחציו עד הקובד"ו היא מקום הנחת תפילין:

אורך רצועה של יד כדי שתקיף את הזרוע ויקשור ממנה הקשר ותמתח על אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אצבעו שלשה כריכות ויקשור ונוהגים העולם לכרוך על הזרוע ששה או שבעה כריכות: הגה ואין לכרוך הרצועה על התיתורא כדי לחזקה על היד (מהרי"ל):

מקום הנחת תפלה של ראש מהתחלת עיקרי השער ממצחו עד סוף המקו' שמוחו של תינוק רופס:

צריך שיהיה הקשר מאחורי הראש למעלה בעורף צריך לכוין הקציצה שתהא באמצע כדי שתהא כנגד בין העינים וגם הקשר יהיה באמצע העורף ולא יטה לכאן או לכאן וצריך שיהא המקו' שבקשר שנראה כעין דל"ת לצד חוץ: הגה וה"ה בקשר של יד צריך ליזהר שלא יתהפך [מרדכי דף צ"ו]:

צריך שיהיה השחור שברצועות לצד חוץ ולא יתהפכו בין בשל יד בין של ראש ישלשל הרצועות שיהיו תלוים לפניו ויגיעו עד הטבור או למעלה ממנו מעט רוחב הרצועות של יד ושל ראש כאורך שעורה לפחות. אם פיחת משיעור אורך הרצועות ורחבן אם אינו מוצא אחרות מניחן כמות שהן עד שימצא אחרות כשיעור. תפילין של ראש טוב להיותם גלוים ונראים אבל תלמיד בפני רבו אין דרך ארץ לגלות תפילין בפניו: הגה ובשל יד אין להקפיד אם הם גלוים או מכוסים [מרדכי שם] ונראה לי דעכשיו שאין מניחים אלא בזמן קריאת שמע ותפלה אפי' תלמיד בפני רבו יכול לגלות אף בשל ראש וכן המנהג שלא ליזהר: [דברי עצמו]: