שולחן ערוך, אורח חיים רמו
Shulchan Aruch Orach Chaim 246 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 246) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →דיני השאלה והשכרה לעכו"ם בשבת. ובו ה סעיפים: מותר להשאיל ולהשכיר כליו לעכו"ם ואע"פ שהוא עושה בהם מלאכה בשבת מפני שאין אנו מצווים על שביתת כלים וי"א דכלים שעושין בהם מלאכה כגון מחרישה וכיוצא בה אסור להשכיר לעכו"ם בע"ש וביום הה' מות' להשכיר לו ובלבד שלא יטול שכר שבת אלא בהבלעה כגון שישכיר לו לחדש או לשבוע ולהשאיל לו מותר אפי' בערב שבת: הגה וכן עיקר כסברא האחרונה ומותר להשאיל לו בערב שבת (טור וסמ"ג וסמ"ק ותו' פ"ק דשבת) אע"ג שמתנה שהעכו"ם יחזור וישאיל לו לא אמרינן בכי האי גוונא דהוי כשכירות (הגהת מיי' פ"ז):
אסור להשאיל שום כלי לעכו"ם בשבת ואפילו בערב שבת אם הוא סמוך לחשיכה כל שאין שהות להוציאו מפתח ביתו של המשאיל קודם חשיכה מפני שהרואה סבור שישראל צוהו להוציאו:
אסור להשכיר או להשאיל בהמתו לעכו"ם כדי שיעשה בה מלאכה בשבת שאדם מצווה על שביתת בהמתו: הגה אבל יכול להשכירה או להשאילה ולהתנו' שיחזירנו לו קודם השבת אבל לא מהני אם מתנה עם העכו"ם שתנוח בשבת כי אין העכו"ם נאמן על כך. [סמ"ג וסה"ת ומרדכי פ"ק דשבת] ואם השאילה או השכירה לעכו"ם והתנה עמו להחזירה לו קוד' השבת ועיכבה בשבת יפקירנה בינו לבין עצמו קודם השבת או יאמ' בהמתי קנויה לעכו"ם כדי שינצל מאיסורא דאורייתא: הגה ואם רוצה יכול להפקירה לפני ג' בני אדם כדין שאר הפקר ואפי' הכי אין שום אדם יכול לזכות בה דודאי אין כוונתו רק כדי להפקיע מעליו איסור שבת (טור) ודוקא בשבת אבל ביום טוב אין אדם מצווה על שביתת בהמתו ביום טוב. (ב"י סי' ש"ה בשם שיבולי הלקט):
ישראל שהשכיר שוורים לעכו"ם לחרוש בהם וחורש בהם יש מתירים אם קבל עליו העכו"ם אחריות מיתה וגזילה וגניבה ויוקרא וזולא וי"א דכיון שאין העכו"ם יכול למכר' אם ירצה נקראת בהמת ישראל [ועיין למטה בסי' זה]:
אם ישראל ועכו"ם שותפין בבהמה מות' לעשות בה עכו"ם מלאכה בשבת ע"י שיתנה עם העכו"ם בתחלה כשקנו אות' שיטול העכו"ם בשבת וישראל ביום חול ואם לא התנו מתחלה אסור אע"פ שהתנו אחר כך ואם ילוה אותה לעכו"ם בהלואה גמורה שיהא רשות בידו להוציאה אם ירצה שלא ברשות ישראל ויזקוף הדמי' על העכו"ם ואחריות השוורים על העכו"ם מותר ויש מתירים אפי' לא יהא רשות ביד העכו"ם להוציאם על ידי שיזקוף הדמים על העכו"ם במלוה ויחזור העכ"ם ויעשם אפותיקי (פירוש אפו תהא קאי כלומר לא יהיה לך פרעון אלא מזה) לישראל או יהרהנם [פירוש משכון בלשון ישמעאל רהן) אצלו ובלבד שלא יאמר לו מעכשיו ויש מתירים על ידי שיזהיר ישראל את העכו"ם שלא יעשה בה מלאכ' בשבת ואם יעבור ויעשה תהיה אחריות עליו אפילו מהאונסים ויכתוב כן בערכאותיהם דהשתא אם בא לעשות בו מלאכה בשבת אינה בהמת ישראל שהרי קנא' העכו"ם להתחייב באונסיה: הגה וכל צדדי היתרים אלו הלכתא נינהו ויכול לעשות איזה מהן שירצה ואפי' אם הבהמה כולה של ישראל דינו כאלו היתה בשותפות העכו"ם רק שיפרסם שעשה דרך היתר:
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) מותר להשאיל וכו' - הוא דעת הרי"ף והרמב"ם וס"ל דהא דתניא לא ישכיר כליו לא"י בע"ש ובד' וה' מותר הוא מטעם שביתת כלים דאסור ואתיא כב"ש דס"ל אדם מצווה על שביתת כליו כמו על שביתת בהמתו אבל ב"ה ס"ל שביתת כלים אין אדם מצווה עליו וממילא מותר להשאיל ולהשכיר כליו…
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
מותר להשאיל. דהא דתני' לא ישכיר כליו לעכו"ם בע"ש ובד' וה' מותר היא מטעם שביתת כלים דאסור אתיא כב"ש אבל ב"ה ס"ל שביתת כלים אין אדם מצווה עליו ממיל' מותר להשכיר כליו אפי' בע"ש זה דעת הרמב"ם ונ"ל דגם הוא ס"ל דאין היתר להשכיר רק בהבלע' אבל לא על שבת לחוד דזה הוה…
- מגן אברהם Magen Avraham
ולהשכיר . ולענין להשכיר דבר פרהסיא עסי' רמ"ג:
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
אסור להשכיר כו'. אבל לרכוב העכו"ם על בהמת ישראל אין להקפיד כי חי נושא את עצמו או יש להקפיד על האוכף שתחת הרוכב אבל לרכוב מחוץ לתחום אסור מדעת ישראל דהיינו מחוץ לג' פרסאות כיון דחוץ לג' פרסאות מן התורה לקצת פוסקים (כ"כ הלבוש ס"ה ש"ה) אף ביום הראשון אסור להשאיל…
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
בהבלעה. אבל ליטול שכר שבת לחוד אפי' בכלי שאין עושין בו מלאכה אפי' בחדר לדור בו אסור כמ"ש סימן ש"ו ס"ד. מ"א:
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
רמב"ם בפ"ו מה"ש וכדעת הרי"ף
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א מותר כו'. כדעת הרי"ף שהשמיטה דס"ל דב"ש היא דס"ל דמצווין כו':
- ביאור הלכה Biur Halacha
כגון מחרישה - י"ל דבא לאורויי דדוקא דברים שעושה בהם מלאכה דאורייתא אבל בעושה בהם מלאכה דרבנן מותר כיון דלא מיחזי רק כעובר על שבות דשבות (חידושי רע"א):
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
במחבר סעיף ו' יפקירנה בינו. נ"ב עיין תשובותי:
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף ג' יפקירנה בינו לבין עצמו. נ"ב עמ"ש בזה בחיבורי לנדרי זרוזין בהשמטותי כת"י בחלק שני דף ע"ח בש"ס דף מ"ג לק"ק קראקא ע"ש בעזה"י ודו"ק. והנה הב"י הביא בשם הרוקח סי' ש' וזה"ל בהמת ישראל ביד עכו"ם אם העכו"ם עושה בה מלאכה בשבת מאחר שאין לוקח שכירות מותר ואם…
- דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים Dagul MeRevava on Shulchan Aruch Orach Chaim
אבל אם לא התנו מתחלה אלא אחר שנשתתפו אמר טול אתה בשבת ואני כנגדו בחול אף שאין איסור מחמת שביתות בהמתו כיון שיש לגוי חלק בה ועל כרחו של ישראל עושה מלאכ' מ"מ הוא נוטל יום אחד כנגד וכו' כצ"ל:
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] על שביתת וכו'. הבית יוסף בשם כל הפוסקים והרא"ש פרק קמא דשבת מכללן, וצריך עיון דבסוף פרק אין בין המודר משמע דסבירא ליה להרא"ש על שביתת כלים וכן משמע בפסקי הרא"ש וברמזים שם וצריך עיון, וכן כתב הב"ח בשם הרוקח וסיים דכל ירא שמים יחמיר על עצמו, מיהו דוקא בכלים…
…and 7 more meforshim, listed on the sefer page.