שולחן ערוך, אורח חיים רמה
Shulchan Aruch Orach Chaim 245 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 245) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →ישראל ועכו"ם שותפין איך יתנהגו בשבת. ובו ו סעיפים: ישראל ועכו"ם שיש להם שדה או תנור או מרחץ או רחיים של מים בשותפו' או שהם שותפין בחנות בסחורה אם התנו מתחלה בשעה שבאו להשתתף שיהיה שכר השבת לעכו"ם לבדו אם מעט ואם הרבה ושכר יום אחד כנגד יום השבת לישראל לבדו מות' ואם לא התנו בתחל' כשיבואו לחלוק נוטל עכו"ם שכר השבתו' כולם והשאר חולקים אותו ואם לא היה שכר השבת ידוע יטול העכו"ם לבדו שביעית השכר וחולקים השאר: הגה ויש מתירין השכר בדעבד אפילו לא התנו וחלקו סתם [הרא"ש פרק קמא דע"א ור' ירוחם חי"ב] ונ"ל דבהפסד גדול יש לסמוך עלייהו וי"א שכל זה לא מיירי אלא בשותפות שכל א' עוסק ביומו [ב"י] אבל כששניהם עוסקי' ביחד כל ימי החול ובשבת עוסק העכו"ם לבדו מות' לחלוק עמו כל השכר דעכו"ם אדעתיה דנפשיה קא עביד ואין הישראל נהנה במלאכתו בשבת כיון שאין המלאכה מוטלת עליו לעשות ומ"מ לא יטול שכר שבת אלא בהבלעה עם שאר הימים [ר"ן פ"ק דשבת ס"פ כ"כ ופ"ק דע"א]:
היכא שהתנו בתחלה אם אח"כ בשע' חלוקה נתרצה העכו"ם לחלוק בשוה מות':
היכא שלא התנו בתחלה יש תיקון ע"י שיחזיר המוכר להם דמי הקרקע או ימכרוהו לאיש אחר ויחזרו ויקנוהו בשותפות ויתנו בשעת הקניה ואם נשתתפו בחנו' ולא התנו יחזור כל אחד ויטול חלקו ויבטלו השותפות ואח"כ יחזרו להשתתף ויתנו בתחל' ואם קבל הקרקע לעשות בו מלאכה בשותפות יבטלו השיתוף וימחלו זה לזה ואח"כ יחזרו להשתתף ויתנו בתחל': הגה ואם ירצה להשכיר לעכו"ם חלקו בשבת או לשכרו בקבולת שרי וכמו שיתבאר לעיל ס"ס רמ"ד לענין מכס ומטבע דשרי וכ"ש כאן דשרי עם שותפו' עכו"ם:
יכול ישראל ליתן לעכו"ם מעות להתעסק בהם ואף ע"פ שהעכו"ם נושא ונותן בהם בשבת חולק עמו כל השכר בשוה מפני שאין מלאכה זו מוטלת על ישראל לעשותה שנא' שהעכו"ם עושה שליחותו וכן אין העסק ניכר ממי הוא: הגה ודוקא בכה"ג שהעכו"ם נושא ונותן לחוד עם המעות אבל אם כ"א עוסק ביומו וישראל צריך לעסוק נגד מה שעסק העכו"ם בשב' אסור [ב"י בשם גאון] וישראל שיש לו משכון מן העכו"ם ע' לקמן סי' שכ"ה סעיף ב' וג':
מות' לישראל ליתן סחורה לעכו"ם למכור אם קצץ לו שכר ובלבד שלא יאמר לו מכור בשבת תנור שלקחו ישראל משכון מעכו"ם וקבל עליו העכו"ם שמה שיעלה שכר התנור יתן לישראל ברבית מעותיו מותר ליטול שכר שבת לפי שהוא ברשות העכו"ם ואין לישראל חלק בו וגם אין הישראל אומ' לו לעסוק בשבת ועכו"ם כי טרח בנפשיה טרח לקיים תנאו:
אם אפו עכו"ם בתנורו של ישראל בשבת על כרחו ונתנו לו פת בשכר התנור אסו' ליהנות ממנו:
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) ישראל וא"י וכו' - דע ההיתר גמור הוא באם הישראל יש לו איזה עסק או מלאכה בשותפות עם הא"י שיתנו מתחלה קודם שלוקחין בשותפות עבוד עתה בשבת ותקח כפי מלאכתך הן רב או מעט ואני אעבוד כנגדך יום אחד בחול ואטול כפי מלאכתי ובשעת חלוקה יטול הא"י שכר עבור השבת והישראל…
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
ואם לא התנו כו'. זהו בעי' דלא איפשטא בגמרא וכ' הטור וכתב א"א ז"ל כיון דספיקא דרבנן היא אזלינן לקולא ואין צריך להניח לעכו"ם ליטול כל השבתות לבדו אבל מדברי הרמב"ם יראה לחומרא שכת' ואם לא התנו כו'. וכמו שסיים כאן:
- מגן אברהם Magen Avraham
תנור . ואף על פי שאין חלק הישראל מתרבה כשעושה העכו"ם בשבת כמו בשדה אפ"ה אסור כיון שהוא מחויב לעשות גם בשבת כשא"ל עשה אתה בשבת ואני בחול הוי כאלו מעמיד פועל לעשות בידי' (תוס') וא"כ אם הם אין עושין כלום רק שהעכו"ם מסיק התנור ואופין בו ונותנין שכירות אף על גב…
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
ישראל ועכו"ם כו'. אם התנו מתחילה כו'. ע"ל סי' ת"ן סעיף ג' ובי"ד סי' רל"ד סעיף י"ג באם גוף התנור של ישראל והעכו"ם האופ' המסיקו נוטל חלקו בתנור והיהודי נוטל כך וכך ימים דינו כדין תנור שיש לישראל ועכו"ם בשותפות דצריך להתנות ישראל בתחילה שיהי' שכר שבת לעכו"ם לבדו…
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
בשותפות. דע ההיתר גמור הוא באם הישראל שיש לו שדה בשותפות עם הנכרי שיתנו מתחלה קודם שלוקחין השותפות. טול אתה בשבת ואני בחול אם רב או מעט. ובשעת חלוקה יטול הנכרי שכר שבת וישראל יטול יום א' כנגדו הן רב או מעט אבל אם לא התנו מתחלה ובשעת חלוקה אומר טול בשבת ואני…
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
ע"א כ"ב ושם בתוספות
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א או תנור. תוס' שם:
- ביאור הלכה Biur Halacha
שיש להם שדה או תנור וכו' - בשותפות. היינו שהוא של שניהם בעצם או שקבלוהו מאחד להתעסק בו בשותפות [גמרא בע"ג כ"ב וכן איתא בס"ג]:
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
במג"א ס"ק א' לעכו"ם חלק בו. נ"ב עיין ביו"ד סי' ס"א ובש"ך ס"ק י"ד ודוקא שותף אבל שוכר ושכיר לא בעי וק"ל:
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף א' ישראל ועכו"ם שיש להם שדה. נ"ב עיין בטור מ"ש מעשה היה והתירו הר"י ע"ש ועיין ביאורו בכמה דרכים בעזה"י בחידושי עבודת עבודה על מס' ע"ז בסוף פ"ק דע"ז מקור דין זה ליישב קושית הב"י שהרי הר"י חזר בו ושם פלפלתי בכמה דברים השייכים לסי' זה ובישוב שיטת הרמב"ם…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] [לבוש] כאילו מעמיד וכו'. ואם כן אם הם אינן עושין כלום רק שהכותי מסיק התנור ואופין בו ונותנין שכירות אף על גב דישראל אסור לקבל השכירות משום שכר שבת מכל מקום רשאי לחלוק סתם בהבלעה ולא חיישינן שיאמרו לצורך ישראל הוא עושה כיון שיש לכותי חלק בו דאם לא כן אפילו…
- כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Orach Chaim
א) [סעיף א'] ישראל וכותי שיש להם שדה או תנור וכו' אעפ"י שאין חלק הישראל משביח בחול בתנור כשעושה הכותי בשבת כמו בשדה אפ"ה אסור כיון שהוא מחויב לעשות גם בשבת. וכשאומר לו עשה אתה בשבת ואני בחול הוי כאלו מעמיד פועל לעשות בידים. תו' ע"ז כ"ב ע"א. וא"כ אם בעלי התנור…
…and 5 more meforshim, listed on the sefer page.