שולחן ערוך, אורח חיים ר
Shulchan Aruch Orach Chaim 200 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 200) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →דין המפסיק כדי לברך. ובו ב סעיפים: שלשה שאכלו כאחד אחד מפסיק על כרחו לב' ועונה עמהם ברכת זימון ואפילו לא רצה להפסיק מזמנין עליו בין עונה בין אינו עונה כל שהוא עומד שם אבל שנים אין חייבים להפסיק לאחד הלכך אין חיוב זימון חל עד שיתרצו להפסיק לאחד ולברך ואם לא רצו להפסיק וזימן הוא עליהם לא עשה כלום ואם לא רצו להפסיק אף הוא אינו רשאי לברך ולצאת לשוק עד שיגמרו השנים ויזמן עליהם שהרי כבר נתחייב הוא בזימון והיאך יברך בלא זימון:
אינו צריך להפסיק אלא עד שיאמר ברוך שאכלנו משלו וכו': הגה וי"א שצריך להפסיק עד שיאמר הזן את הכל וכן נוהגין (הרא"ש ותו' והר"י בשם בה"ג והטור) ואם היה דעתו לחזור ולאכול פת אע"פ שלא אכל אח"כ כשרוצ' לברך מברך מתחיל' ברכת הזן וכ"ש אם חזר ואכל (הר"י פרק שלשה שאכלו) (טור) וחוזר וגומר סעודתו בלא ברכה בתחילה:
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) שאכלו כאחד וכו' - ר"ל שהתחילו לאכול כאחד וגמרו שנים מהם תחלה ורוצים לברך בהמ"ז:
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
אף הוא אינו רשאי כו' ב"י הביא בשם רשב"א שכת' בשם רב האי גאון אם ביקש א' מהם לצאת אין הב' מפסיקין סעודתן ומזמנין עמו אלא הוא מברך לעצמו בלא זימון ויוצא והם גומרין סעודתן וצ"ע עכ"ל. וכ' ב"י ע"ז נר' דהגאון לא מיירי אלא כשהדבר נחוץ לו לצאת וא"א לו להתעכב אבל היכא…
- מגן אברהם Magen Avraham
מפסיק . ואם לא הפסיק הוא אינו יוצא ידי זימון:
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
ואם לא רצו כו'. כ"כ הרשב"א ואח"כ כתב הרשב"א ע"ז אבל רב האי גאון כ' דהא' יכול לברך לעצמו בלא זימון ויוצא והם גומרין סעודתן וצ"ע עכ"ל הרשב"א ונראה דאף רב האי גאון לא קאמר אלא כשהדבר נחוץ לו לצאת ואי אפשר לו להתעכב אבל היכא דאפשר צריך להמתין עליהם עד שיזמנו…
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
על כרחו. ואם לא הפסיק הוא אינו יוצא ידי זימון. מ"א:
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
ברכות מ"ה לפי' הרשב"א שם
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"ב א"צ כו'. עתוס' מ"ו ד"ה עד כו' ופ' הרי"ף כר"נ וכ' וכן עמא דבר דהא יחיד כד מברך מתחיל מברכת הזן כו' וכן מסקנא דירושל' והביאו הרי"ף שם ע"ש:
- ביאור הלכה Biur Halacha
שאכלו כאחד וכו' - עיין במ"ב והנה בשו"ע לא זכר כלל אם מיירי שהשנים היו נחוצים לצאת ואז חייב בע"כ האחד להפסיק להם מסעודתו או אפילו כשאינם נחוצים ג"כ צריך מדינא להפסיק להם כשהם רוצים לברך בהמ"ז אכן מדסיים השו"ע לבסוף וכתב אף הוא אינו רשאי לברך ולצאת לשוק וכו'…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] [לבוש] ורוצים לברך וכו'. לשון הראב"ן סימן קפ"ג שלושה שאכלו וביקש אחד מהם לצאת אחד מפסיק סעודה אם השנים כבר גמרו ויזמנו בשביל אותו הצריך לצאת, עד כאן. נראה לי דמה שכתב וביקש אחד מהן רצה לומר אחד משנים שגמרו ביקש לצאת, אף שאין השני רוצה לצאת, מכל מקום כיון…
- כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Orach Chaim
א) [סעיף א'] ג' שאכלו כאחד אחד מפסיק וכו'. ואם לא הפסיק הוא אינו יוצא ידי זימון. מ"א סק"א. ר"ז אות א':
- לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים Levushei Serad on Shulchan Aruch Orach Chaim
ש"ע ס"א ואם לא רצו להפסיק אף הוא אינו רשאי לברך כצ"ל:
- שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים Shaarei Teshuvah on Shulchan Aruch Orach Chaim
בש"ע סעיף א' אבל ב' כו' וכתב בבר"י בשם מהריק"ש מצינו שר"פ הפסיק מפני אבא ברי להחשיבו כמ"ש בברכות דף מ"ה וכתב בבר"י עוד נ"ל אם השנים הללו בניו או תלמידיו של הג' חייבים להפסיק לכבוד רבם או אביהם וקצת ראיה כו':