שולחן ערוך, אורח חיים קנז

דיני זמן קביעות לסעודה. ובו סעיף אחד: כשיגיע שעה רביעית יקבע סעודתו ואם הוא תלמיד חכם ועוסק בלימודו ימתין עד שעה ששית ולא יאחר יותר דהוי כזורק אבן לחמת אם לא טעם מידי בצפרא: