שולחן ערוך, אורח חיים קמ

דיני הפסק בברכת התורה. ובו ג סעיפים: הקורא בתורה ונשתתק העומד יתחיל ממקום שהתחיל הראשון ויברך בתחל' ובסוף ולהרמב"ם לא יברך בתחלה [הגה] ואפי' בזמן הזה שש"ץ קורא דינא הכי [הר"י פרק אין עומדין]:

העומד לקרות בתורה וברך ברכה שלפניה וקרא מקצת פסוקים ופסק ודבר דברי תורה או דברי חול לא הוי הפסק ואינו צריך לחזור ולברך:

העולה לקרות בתורה והראו לו מקום שצריך לקרות וברך על התורה והתחיל לקרות או לא התחיל והזכירוהו שפרשה אחרת צריך לקרות וגלל הספר תורה למקום הצריך לקרות בו יש אומרים שאינו צריך לחזור ולברך וי"א שצריך: