שומר אמונים ט

הכדוריות וזולתם מן הערכים הנערכים זה לזה ויעתק משם אחר כן אל הספר המסודר בענין זה והדומה אליו ר"ל ספר תכונת הגלגלים הידוע ספר אלמגסט"י אז יתברר אצלו זאת הטענה ותשוב לו טענת אמת שאין בה ספק ושיש עליה מופת ולא יהיה אצלו הפרש בין שגוף השמש הוא כשיעור הזה או שהשמש היא מצויה וירגיל שכלו להאמין הדבר שהיה בתחלה מרחיק הרחקה גדולה ויאמין בו אמונה גמורה. הנה זה יוכל להיות ואנחנו לא הסכמנו על האיש ששאלנוהו זה הענין שיהיה חסר מן החכמות האחרות אבל שיהיה טוב השכל וזך הטבע וחכם. והשאלה אשר שאלנוהו משאלות הלמודים. שהיא מן המדרגה שיעלו בה לאלהית. ק"ו יהיה הענין במי שאין לו חכמה כלל ולא הרגיל נפשו בדרך מדרכי החכמות. אבל היה וטעו משכל אמו לשכל אשתו שנשאלהו שאלה משאלות האלהית. אין ספק שהם רחוקים בעיניו כרחוק השמים מן הארץ וקצר שכלו להבין דבר מהם וכו' ע"ש שהאריך עוד

ואם כל זה הוא בחכמות האנושיות ק"ו בנו של ק"ו בחכמה נשגבה הזאת כי האיך יוכל מי שהוא נעור וריק ממנה להבין תכף ומיד דברים עמוקים כאלו ולכן אל תתמה אם ראית בספרי המקובלים דברים זרים אל דעתך ולא תחשוד החכמה והחכמים אשר נתאמתה חכמתם ובינתם ואתה לא הגעת אל קרסוליהם כי לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים אפי' כמלא מחט סדקית ולכן הוי זהיר בגחלתן שמא תכוה אמנם אם תרצה להבין ולהעמיק בספרי המקובלים תלמוד עיקרי החכמה הזאת והקדמותיה בהדרגה ובסדר הראוי ואזי תעמוד על כוונתם ולא יהיו הדברים זרים בעיניך

שאלתיאל התרעומות שלי איננו על הבנת פרטי הקבלה להיותם מכת הנמנע כי גם אנכי ידעתי שכל המתחיל ללמוד איזו חכמה יבואו לו ספיקות ובלבולים עד שלא יסבול שכלו בתחילת למודו. שהעניינים ההם יהיו אמתיים אבל על כללות דרכי הקבלה הוא שאמרתי שהם דברים זרים נגד השכל והסברא וכדי שיובנו דברי אפרש שיחתי לפניך. וקודם כל דבר אשאלך על כמה מחלוקת הנמצאות בין המקובלים בדברים עיקרים. והלא אם חכמה זו מקובלת בידם איך נמצא מחלוקת ביניהם

יהוידע באמת כי אנכי לא מצאתי ולא ראיתי שנחלקו בספר יצירה ולא בס' הבהיר ופרקי היכלות וס' הזוהר לא בדברים עיקריים ולא בשום דבר אחר זולת בפירוש איזה פסוק נמצא מחלוקת בס' הזוהר בין תלמידי הרשב"י דזה מפרש הפסוק כפי הקדמה אחת וזה מפרשו עפ"י הקדמה אחרת ואלו ואלו דברי אלקים חיים הם כי שבעים פנים יש לתורה ואין מזה היזק לכללות החכמה כלל. ואם כוונתך היא על המחלוקת הנמצא בספרי המקובלים האחרונים הנה דבר זה אינו כדאי לשנספק אם מקובלת היא זאת החכמה אם לאו שהרי גם בדיני התלמוד רבו המחלוקת בין החכמים בין בתלמוד עצמו ובין בספרי הפוסקים ולא מפני זה נספק באמיתות קבלת התורה שבע"פ ונאמר שחכמי התלמוד בדו הדברים ההם מלבם ח"ו כי האומר כן נבדל מקהל ישראל

והנה אנכי אגיד לך סיבת המחלוקת הנמצאות בין המקובלים האחרונים ואיך נתבטלה המחלוקת אחרי שזכינו אל כתבי הקדש של האר"י זלה"ה דע כי מחלוקת המקובלים התחילו אחר הרמב"ן זלה"ה והסיבה היתה לפי שמימי הגאונים עד הרמב"ן לא היו כותבים ענייני החכמה הזו בספרים כ"א ראשי פרקים וברמזים שלא יובנו רק למי שקבל המפתחות פה אל פה וכמו שתראה בסוף הקדמת הרמב"ן וגם בביאור למלת בראשית שפי' שהיא רמז לספירה הנקראת חכמה. וסיים דבריו בזה הלשון ואי אפשר להאריך בפירוש זה הענין במכתב והרמז רב הנזק כי יסברו בו סברות אין בהם אמת וכו' ע"ש וז"ל הרשב"א בתשובה סימן תכ"ג והסוד בגדול גבור ונורא נורא מאד מי ידענו כ"ש שיעלה אותו האיש על לשונו וכ"ש שיכתוב בספר עניינו עכ"ל הרי שלא היו רוצים לפרש הענין במכתב וכיוצא בזה תמצא בשאר ספרי המקובלים הקדמונים שלא היו כותבים דבריהם בביאור כ"א ברמז ובהעלם גדול עד כי הקורא בהם א"א לו להנצל מידי ספק זולת מי שהיו בידו מסורת החכמה שקבלה פה אל פה ולכן אחר הרמב"ן שנתמעטה הקבלה פה אל פה נבוכו דעותיהם בהבנת דברי הקדמונים וכל אחד כתב העולה במצודת עיונו ונמצאו דעותיהם בלתי שוות והיינו המחלוקת הנמצא בין המקובלים האחרונים וזהו שקבלנו ממרן האר"י זלה"ה כי כל הספרים של קבלה שלאחר הרמב"ן זלה"ה אינם ביושר החכמה הזאת ושהם בנויים בשכל האנושי לא מקובלים מפי הראשונים ולא מפי העליונים אמנם אחריהם בא הקדוש הרמ"ק ז"ל ואיזן חיקר ותיקן למעט את המחלוקת כי הוא היה חכם מלא וגדוש מתורה חכמה ענוה וחסידות והיה בידו גנזי אוצרות מספרי הקדמונים ז"ל ובתחילה נטע את פרדסו בסידור ההקדמות על מתכונתם ושם הביא דברי הגאונים ופירש כוונתם בביאור רחב ונגלה ונשא ונתן על פירוש האחרונים ובירר האוכל מתוך הפסולת ועוד חיבר ספר אור יקר והוא דרוש גדול על הזוהר והתיקונים ור"מ וספ"י. ואחרון חביב הוא ספר אלימה ומשמיה דהאר"י זלה"ה אתמר עליו משה אמת ותורתו אמת בעולם הבלימה יעויין דברי הרמ"ע בהקדמת ספרו פלח הרימון: