שומר אמונים נו

שהגוף פועל כל הפעולות בכח הנשמה ושינויי ההנהגות תלוי בהכנתם של זו"ן כי כאשר זו"ן הם בתיקונם ובשלמותם מנהג העולם בחסד וברחמים וההפך ח"ו בהפך והגורמים הכנתם ותיקונים של זו"ן. וכן ההפך ח"ו הן הם התחתונים במעשיהם כמ"ש האר"י זלה"ה בספר מבוא השערים ש"ב ח"ב פ"ב ע"ש. כי אין כאן מקומו

שאלתיאל מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי כי הנה הוכחת במשור דעם היות שישתנה ההנהגה ע"י תפלותינו ומצותינו אין השינויים אלא בכלים שהם הספי' אבל הא"ס לא ישתנה ולא יתפעל כלל ושאליו נכוין לבנו בכל שם שנזכיר בשפתינו דהוא הכח הפועל בשם ההוא או במדה ההיא האמנם עדיין צריך אני לדעת למי אנו מברכין בכל הברכות. א"ת לא"ס זה אי אפשר כי הוא מרומם על כל ברכה ותהלה כמ"ש בתיקונים דף ק"ל. וא"ת לספי' לבד ולא נכוין לבנו אל הא"ס כשנזכיר את השם בכל הברכות. קשה דא"כ תהיה העבודה והתפלה בחלק הברכות אל הספי' ולא אל הא"ס וכן כיוצא בזה יקשה בענין היחודים וקשר הספי' שאנו עושים ע"י המצות והתפלות. כי איך יכון לכוין בלבנו הא"ס באלו העניינים

יהוידע אע"ג דאין אנו מברכין אל הא"ס דלא צריך איהו ברכאן מאחרא דלית עליה מאן דאשפע ליה מ"מ אליו אנו מכוונים בכל הברכות שהרי מה שאנו מברכים את השם הכוונה היא שיבורך ויושפע השם מהנאצלים העליונים אשר בכח הא"ס משפיעים עליו ובלעדו אין להם כח להשפיע אל השם וכמו כן הוא בענין קירוב הספירות ויחודן ע"י המצות והתפילה הכוונה היא שע"י כח שפעו יתקשרו ויתייחדו הספי'. וכן שאר העולמות הקדושים בהתקשרם בספי' מתייחדים מאמתת יחודו. וכל זה פשוט וידוע לרגיל ובקי בספר הכוונות והנני מוסר בידך הקדמה אחת שעל ידה יתפתחו עיניך בכל ענייני הכוונות בזוהר ובשאר ספרי המקובלים והיא כתובה בס' אלימה ע"ש. וז"ל הספי' הם לבושים וכסאות אל האלוה א"ס ית"ש. וכאשר אנו מייחדים הספי' ע"י מצוה או תפלה וכן בכל הברכות: הכוונה היא לתקן הספי' ולהכינם שיהיו כסא אליו ויתקרבו אליו ויתוקנו לקבל אורו ושפעו. והנה קירוב הספי' ויחודן היא עבודתו של הא"ס. כי הוא לא יקבל תועלת מן העבודה. רק שכל חפצו ורצונו להיטיב לזולתו כי הוא הטוב והמטיב וטובו לעולם אינו חסר אמנם הספי' הם צינורות ואמצעיים להמשיך הטוב דרך בם. ואם אנו ח"ו פגמנו הסבות האמצעיות האיך יבא הטוב ההוא שהרי אין הא"ס מאיר אלא במקום השלם. ולכן צריך לייחד ולקשר הספי' ולתקנם כדי שתתיישרנה לקבל שפע הא"ס וטובו ונמצא כי המתקן הצנורות וסבות אמצעיות האלו וגורם שיוכנו לקבל טובו ושפעו של הא"ס. הוא הוא העובד אותו ועושה רצונו כי גורם שהוא ייטיב לזולתו. והמקלקל הצנורות וסבות אמצעיות האלו וגורם שלא יהיו מוכנים לקבל טובו ושפעו. הוא ממש הבלתי עובד הנק' מכעיס, ומקציף. ומרגיז. מפני הרעה הנמשכת אל העובד מהעדר טובו ממנו בסבת קלקולו הצנורות האמצעיים והרי הוא כמו שקרע בגדי המלך בענין שאינם ראויים למלך ללובשם והקורע בגדי המלך חייב כפי מה שקרע או לכלך בענין שנפגמו מלהתלבש המלך בהם באופן כי היודע לתקן המדות בכונת המצות והתורה והתפלה לקשרם ולייחדם ולהכינם לקבל שפעו וטובו הוא עובד לא"ס הגם שהא"ס אינו מקבל תועלת מעבודתינו והוא כמו המאכל ומשתה שאוכל הגוף שאין הנשמה מקבלת תועלת ממנו ועם כל זה ע"י המאכל והמשתה יתמיד החיבור. כמו כן ע"י העבודות יתמיד שפע הא"ס במדות ויתפוצץ על התחתונים ולכן בכל תפלתנו ובלמוד התורה ומצות שאנו עושים אנו אומרים תחלה ליחדא קב"ה ושכינתיה וכו' והענין לומר כי אין כוונתנו בבקשתנו בקיום המצות לתועלת והנאת עצמנו כ"א לצורך גבוה דהיינו לייחד ולתקן המדות העליונות כדי שיבא אליהם שפע הא"ס ומהם ישתלשל וירד השפע לכל העולמות ונמצא שהעובד בדרך זה ה"ה כעבדים המשמשים את הרב שלא ע"מ לק"פ וזכותו גדול מאד כמפורש בזוהר ובתיקונים בכמה מקומות

שאלתיאל זו ההקדמה היא נכונה מאוד ואמיתית מכל צד. ולא ישיג אותה בשלימות אלא מי שהעמיק בספרי המקובלים אבל הדבר הקשה מאד לקרבו אל שכל האדם הוא זה שאמרת שיהיה תיקון וקלקול העליונים מסור ביד התחתונים כי מה האדם שיוכל לתקן או לפגום בספירות העליונות ויהיו התפלות והעבודות צורך גבוה אמנם אנכי הרואה כי זה יסוד כל חכמת הקבלה והוא מושכל ראשון בין המקובלים כמבואר בכמה מקומות מהזוהר ושאר ספרי המקובלים וכיון שקבלה היא בידם נקבל בסבר פנים יפות ומ"מ רוצה הייתי לשמוע מפיך איזה טעם שיתיישב על לב האדם בענין זה

יהוידע שהעליונים צריכין הם להתעוררות התחתונים ושכל מה שעושים התחתונים דעושה רושם בעליונים יתבאר לך חיובו כשתתבונן בקשר האמיץ שהם קשורים זה בזה ומקבלים זה מזה