שומר אמונים מה

עליונים ותחתונים רוחניים וגשמים כלם נתחדשו מקצתם בדרך אצילות ומקצתם בדרך בריאה יצירה ועשיה: שאלתיאל זו היא דרך סלולה ובטוחה מסכנת המכשול באמונה אכן אבקשה עוד לדעת מה הם התוארים כיוצא בו דתואר סבת כל הסבות כי הרמ"ע ז"ל כתב דבעל הרצון בשיתוף רצונו הוא המתואר בסבת כל הסבות וכל כיוצא בזה ולא פירש אותם

יהוידע בזוהר תארו לבורא בתוארים רבים המורים על שהוא בורא ומקיים הכל כגון מארי דכלא הנזכר בהקדמת התיקונים דף ה'. ומארי דעלמא הנזכר בפ' פנחס דף רנ"ח ועלת על כלא הנזכר בתיקונים דף ד'. ועלת על כלא דאתקרי הויה הנזכר בפ' פנחס ד' רכ"ה ועלת העלות דהוא נשמה לנשמות הנז' בפ' בהר סיני דף ק"ט וההוא דאחיד כלא וקשיר כלא דלא אתרמיז בשום רמיזו הנז' בתיקונים דף ס"ג ב' כל אלו המאמרים הם מדברים על הא"ס הפשוט כמ"ש האר"י זלה"ה בסא"י ענף א' וב' ובדרוש אבי"ע ע"ש ולשיטת הרמ"ע ז"ל אין בעל הרצון מתואר בהם בפשיטותו כ"א בשיתוף רצונו וכדרך שכתב בתואר סבת כל הסבות

שאלתיאל הנה הגיעה השעה שתעמידני על אמיתת כוונת הצמצום המוזכר בכתבי האר"י זלה"ה כי בספר מבוא השערים כתב וז"ל דע כי טרם שהאציל המאציל את האציל' וכל העולמות היה הא"ס ממלא כל המקום הזה אשר בו עומדים ד' עולמות אבי"ע ולא היה שום דבר חוץ ממנו וכו' והנה אחר שהכל היה ממולא מן האור ההוא הנקרא א"ס ולא היה אז מקום פנוי הוצרך שהא"ס עצמו יצמצם מציאותו ואורו ויניח מקום פנוי להאציל בתוכו העולמות ואמנם מקום הצמצום הזה לא היה בצד מצדדיו רק באמצעותו ממש בנקודת אמצעית שבו וצמצם עצמו אל הצדדים בשוה מכל צדדיו ונשאר המקום פנוי באמצע עכ"ל וקשה דאטו מפני שהיה הכל מלא מאור א"ס לא היה יכול לברוא העולמות מבלי שיצמצם עצמו ויניח מקום פנוי והלא אפילו באור הגשמי אין הדבר כן. דאם תדליק אבוקה א' בחדר א' הסתום מכל צדדיו ימלא כל החדר אורה מבלי מקום פנוי כלל ואם אח"כ תדליק עוד אבוקה אחרת ימלא החדר גם מאור האבוקה השנית ואעפ"י שכבר היה מלא מן אור האבוקה הראשונה בלי מקום פנוי עכ"ז תוכל להכניס בו אור האבוקה השנית וכל מה שתרצה ואם זה הוא באור הגשמי שאינו מעכב מלהכניס בו גשם אחר כ"ש באור הרוחני וק"ו בן בנו של ק"ו באור הא"ס דיכול היה להאציל ולברוא העולמות מבלי שיצמצם עצמו באופן כי ענין של הצמצום לא יכולתי להלמו כלל

יהוידע דע בני שאלתיאל כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש. הרי הוא נופל בכמה שיבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה ואציגם לפניך אחד לאחד

הא' הנה כתוב הדר הוא ואל מי הדמיון אל ומה דמות תערכו לו ואיתא בתיקונים דף ה' וז"ל ההוא דלית ליה דיוקנא דבגיניה אתמר האי קרא למאן דצייר ביה דיוקנא ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר בסתרו של עולם עכ"ל הרי דאיסור גמור הוא לצייר ביה דיוקנא. וגם האר"י זלה"ה בדרוש מטי ולא מטי כתב וז"ל והנני אתחיל ואומר כי הלא הא"ס אין בו שום ציור ח"ו כלל המבואר עכ"ל הרי שכתב שאין בא"ס שום ציור ואם אתה אומר שהצמצום הוא כפשוטו הרי יש בו דיוקנא וציור דהיינו צורת עיגול סביב ומקום פנוי באמצעיתו וקו ישר בתוכו. והרי הוא בעל תמונה ח"ו

הב' אמרו שם בתיקונים דף ה' ומאריה דכלא לית ביה ציור דאות ונקודה הה"ד ואל מי תדמיוני ואשוה ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו עכ"ל ודון מינה ק"ו אם ציור דנקודה אין בו איך יהיה בו ציור דקו ישר. והלא הנקודה אין בה אורך ורוחב ורום. אבל הקו כבר יש בו אורך שהוא מגדרי הגוף

הג' כתב האר"י זלה"ה דאין אנו מכנים בא"ק תואר אדם ובחינת פרצוף רק לשכך את האזן וא"כ מכ"ש בא"ס שאין שייך לומר בו צורת אדם ומאחר שאין בו זו הצורה שהיא המפוארה שבכל הצורות איך נאמין שצורתו היא צורת עיגול וקו והרי א"כ יש צורה שלמה ממנו ונפל העיקר הגדול שהא"ס הוא שלמות בלתי חסרון שהרי מצד הצורה יש שלם ממנו ח"ו

הד' הקדמה מוסכמת היא שאין מי שידע ממנו כלום כ"א פעולותיו וכן אמרו בתיקונים דף י"ג לית מחשבה תפיסה בך כלל. ופירשו הקדמונים דר"ל שאינו מושג ונתפס בשום מחשבה וציור ואפילו אם תרצה להפשיט מחשבת שכלך מכל מחשבה גשמיות ולצייר איזה ציור רוחני עכ"ז איננו בו כלל כי אין שום מחשבה תופסת בו כלל וכלל ואם הצמצום הוא כפשוטו הרי המחשבה תופסות ומציירת בו ציור עגול סביב ומקום פנוי באמצעיתו וקו ישר בתוכו

הה'. איתא בזוהר חדש דף נ"ה ג' ובכמה מקומות מהזוהר והתיקונים דלית אתר דלאו איהו תמן לעילא עד אין סוף ולתתא עד אין תכלית ולכל סטרא ואם הצמצום הוא כפשוטו הרי יש מקום