שומר אמונים לט

האמנם מה שתמצא בספרי המקובלים שקוראים בשם אור אל פעולות הא"ס והספירות אינו מפני שהם עצמם אור רק מפני שקצר מצע שכלנו בעודנו מלובש בחומר הגוף להשיג מהות ועצם הרוחניים וכן א"א לצייר פעולות הרוחניים היאך הם כדי לתאר אותם בשם אמיתי. לכן כינו אותם בתואר אור כי הוא היקר שבמוחשים. ועוד שיש באור סגולות ועניינים שהוא מתדמה בהם אל הנאצלים הראשון כי האור הוא מתאצל מסיבתו מבלי שיפרד ממנה שהרי אם יתעלה השורש לא ימצא האור כלל משא"כ בשום דבר נברא. דאף שיפרד ממקורו יהיה לו מציאות בעצמו. כגון אם תחתוך האילן ויפרד משורשו מכל מקום ישאר אילן יבש. ואם נתייבש מקור המעין ישארו המים שיצאו ממנו ולא יתבטלו. וכן הוא ברוח אם תמלא הנוד מרוח הנופח ותקשור אותו יפה ישאר שם הרוח אף שיפסק משורשו אבל האור אינו כן. כי אם תסגור החלון שממנו בא אור השמש אל הבית בפתע פתאום יתבטל כל האור שהיה בתוך הבית כמו שנפרד משרשו. הרי מבואר שהאור לעולם הוא קשור בשרשו וסיבתו ולא יפרד ממנו ומפני זה מתארים הספירות בשם אורות כי הם יוצאות ומתאצלות מהשמש האלהי ואינם נפרדות ממנו ח"ו אלא לעולם הנאצל קשור בשרשו ותמיד כח המאציל בנאצל

עוד יש דמיונות ויחסים לאור עם הדברים הרוחניים. והם כי האור הוא מתפשט ברגע ולא בתנועה. והוא נכנס וממלא כל הגשמים אפי' שיהיה גשם עב וקשה כל זמן שהוא ספיריי יעבור בו האור. ולא יעכבהו דבר אינו מתערב ומתחבר עם שום דבר ואינו משתנה ומתפעל משום דבר. כי אם יעבור האור דרך עששיית ירוקות אדומות לבנות ושחורות לא יתפס באור גוון כלל ולא ישתנה כי מה שנשתנו גווני האור המאיר אל עבר פנים ביתה אין השינוי נקנה באור קנין עצמי וגם האור הוא הממציא כל הדברים גשמיים כי ממנו תוצאות חיים צמיחת הדשאים והויית כמה בעלי חיים ובכללות הוא קיום כל היצורים. כמו כן הספירות ביתר שאת ויתר עז מתפשטות בכל המדרגות. ובלי עירוב ותנועה השתנות והפעולות נכנסות בכל העולמות וממלאות כל הנמצאים רוחניים וגשמיים ועם היותם עומדות ונמצאות עם כלם. אין להם ערך ויחס עמהם. והם מהוות וממציאות ומנהיגות כל העולמות וחלקיהם ופרטותיהם והם קשורות ובלתי נפרדות מהשמש האלהי א"ס. וכמו שטבע האור להאיר לכל אחד כפי הכנסו לקבל כידוע שהגוף החשוך איננו מקבל האור כמו גוף הספיריי. ויש גופים אחרים שלא די שאינו מאירם אלא משחירם. ויש גופים מקבלים מצדו ההמסה. וגופים שמקבלים המקשיות והקרישה כן הוא הדבר בפעולות הספירות כי מה שיש בהם שינוי פעולות אינו מצד עצמם אלא לפי הכנת המקבלים וכמ"ש בזוהר פרשה תרומה (דף קע"ו א') תאנא כולי האי לא אתקרי אלא מסטרא דילן ומסטרא דילן אשתמודע כלא. דהא לעילא כלא בחד מתקלא סלקא לא שני ולא ישתני כמה דכתיב אני ה' לא שניתי עכ"ל וגם רז"ל במדרש על פ' והאלהים יעננו בקול אמרו משה כפי כחו וישראל כפי כחם ע"ש הרי דאם משפיע לזה יותר מזה ובשינוי מזה לזה הוא לפי הכנת המקבל ולא מפני שיהיה שינוי למעלה ונמצאת למד מכל האמור כי מאחר שיש לאור כמה דמיונות עם הרוחניים יכון לתאר ולייחס הספירות ופעולותיהם בשם אורות. וכמו שעשו וכתבו כל המקובלים ולא שהיתה כוונתם לומר שהספירות הם עצמן אורות כי אין הספירות גשמיות ח"ו והאור הוא גשמי. ועיין בספר אלימה עיין כל תמר ששי פ"ג שהביא שם גם כן יחסים וטעמים אחרים זולת אלו הנזכר שבעבורם נמשלו הספירות אל האור

העיקר הששי רואה ואינו נראה ר"ל שאינו מושג כלל. כי עם היות שאנו יודעים שישנו וחוייב מציאותו מ"מ אין אנו יודעין מה הוא וכמ"ש האר"י זלה"ה בסא"י ענף א' וז"ל הנה נודע כי האור העליון למעלה למעלה אין קץ הנקרא א"ס שמו מוכיח עליו שאין בו תפיסה לא במחשבה ולא בהרהור כלל ועיקר והוא מופשט ונבדל מכל המחשבות וכו' עכ"ל הרי בפירוש שאין הא"ס מושג ונתפס בשום מחשבה ואפילו הספירות אין להם השגה כלל במהותו וכמו שאין האדם מכיר מהות הנשמה שבו. אלא יודע שהנשמה שופע בו. כך אין הספירות מכירות בא"ס אלא הם אליו כגוף אל הנשמה יודעות הם שכחם ושפעם הוא ממנו אבל אינם מכירות בו אלא פעולותיו וזה עיקר האמונה שאין מי שידע אמיתת עצמותו אלא הוא בעצמו מפני שאם נאמר שאמיתה עצמותו ידועה יהיה לו תכלית וגבול וכן אין לחלק השגה זו לחלקים ולומר שיהיה חלק מעצמותו מושג לזולתו. כי יתחייב ריבוי בעצמותו מבחינות שונות חלק מושג וחלק בלתי מושג והוא ית"ש אין בו חלקים ולא בחינות אלא אחדות פשוט בתכלית הפשיטות ולכן אם נאמר שנדע חלק נדע הכל ומי שישיג מקצתו ישיג כלו וזה וזה נמנע הוא: וזהו שאמרו בתיקונים (דף י"ג) רבון עלמין דאנת