שומר אמונים לו

בה ספקות רבות אשר בעיקרי האמונה הם סובבות. לא יכולתי לצאת ולבא בהתרתם. מפני קוצר דעתי ועומק דקותם. על כן יצאתי לקראתיך. לשחר פניך ולבקש מלפניך שתאיר מחשכי שכלי וארש"י אר"ש מאפילה ותוציאני לרויה. כי ראיתי בני עליה והנם מועטים המבינים בעצם אמיתות החכמה רק אותך ידעתי נשאת ונתת באמונה לקיים מה ששנינו בספר יצירה הבן בחכמה וחכם בבינה בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בריו. והושב יוצר על מכונו

יהוידע שמחתי באומרך לי שאלתיאל אחי כי גדלה תשוקתך בחכמת הרזים. וכי נפקחו עיניך בהקדמות האלהיות עד שזכית להבין ולהורות. תועלת החכמה והכרח לימודה. אבל ממה שאמרת שאתה נבוך בעיקרי האמונה נפשי נאנחה וגנוחי גנחא. כי מתיירא אני שבאו לידיך ספרים וקונטריסים שחברו אנשים חטאים לה' מאוד שמתארים עצמם בתואר מאמינים והם נבדלים מהאמונה האמיתית וממנה רחוקים כי השחיתו והתעיבו לעשות לתורה כונים להעציבה. ויפלו חומה נשגבה ויהפכו ללענה דבשה. תחת חטה יצא חוח ותחת שעורה באשה לכן הודיעני נא באיזה ספרים עסקת ולמדת כי בידיעת סיבת חוליך. יקל למצוא הרפואה: שאלתיאל המבוכה בעקרי האמונה לא באה לי מפאת הספרים שלמדתי בהם כי הלא הנה הנם ספרי המקובלים האמתיים כת של קודמין זלה"ה וספרי הקדוש האר"י זלה"ה אשר כלם הם ספרים שנתקבלו באומה ישראלית ולא הגיעו לידי מספרי האחרונים שלאחר האר"י זלה"ה זולת ספרי הרמ"ע מפאנו ז"ל: יהוידע אם כן איפוא מוכרח לומר דחסרון המלמד שיעיר לך על מה שראוי להעיר אל המתחילים ללמוד בחכמה גרם לך הבלבול בדעתך. כי באמת אמרו קדמונינו ז"ל שהחכמה הזאת לא ניתנה לידרש מפי ספרים ומלמדים אלמים כ"א מפי החכמים חיים וקיימים ואיך שיהיה ברר לי ענייני ספקותיך כי לא אמנע עצמי מהעיר אותך בצדק את אשר קבלתי בחכמה הזו מפי סופרים ומפי ספרים כי אני אהבי אהב ומשחרי ימצאונני

שאלתיאל דעת קונך יש בך בהיותך חולק מחכמתך לאוהבי שמך ודורשי שלומך והנה עת קודם כל דבר אבקשה לדעת איזה ראיה על מציאות האל ית"ש ומה הם העיקרי ושרשי האמונה שאנו חייבים להאמין בעצמותו ית"ש: יהוידע כבר כתבו החכמים החוקרים באלהיות הרבה ראיות על מציאות האלוה יתברך שמו הן מצד הויית העולם. כי אי אפשר למחדש בלי סיבה שתחדשהו. הן מצד תנועת הגלגל והסדר של הנמצאים ומהם הוכיחו דאי אפשר לעולם מבלי מנהיג ומניע הראשון והוא האלוה ית"ש גם המקובלים הביאו ראיה מנפש האדם. כי דבר מוסכם הוא מכל החכמים שהאדם הוא עולם קטן דמות העולם הגדול כי בו חקוק צורך כל המציאות כלו וא"כ ממנו ראוי ליקח ראיה על העולם הגדול. כי כמו שא"א לעולם הקטן שיחיה ויתקיים מבלי מנהיג שהיא נפשו. כך א"א לעולם הגדול מבלי מנהיג שהוא האלוה. והכי איתא בר"מ פ' פנחס דף רנ"ז ואית למנדע דאיהו איתקרי חכם בכל מיני חכמות וכו' כגוונא דא ברא נשמתא בדיוקנא דיליה דאיתקריאת ע"ש פעולות דילה בכל אבר ואבר דגופא דאתקרי עלמא זעירא וכו' ע"ש הרי שמביא ראיה על הא"ס מאריה דעלמא מהנשמה שבגוף. כי מאחר דסדר השגות הנסתרות הוא מן המאוחר אל הקודם כי מן התחתונים אנו מכירים העליונים הנה גם מן הנפש המשכלת שבאדם השולטות על כל איברי גופו הנקרא עולם קטן יש עדות וראיה על מציאות האלוה השולט על כל פרטי העולם הגדול ומנהיג' כרצונו ית"ש. גם מצינו לרז"ל במדרש תהלים סי' קי"ג שנתכוונו להביא ראיה מהנפש על היות הקב"ה נמצא ומנהיג את העולם וז"ל ברכי נפשי את ה' למה מקלס דוד את הקב"ה בנפש. אמר מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם. ומה הנפש סובלת את הגוף כך הקב"ה סובל את העולם ומה הנפש יחידה בגוף כך הקב"ה יחיד בעולמו ומה הנפש אינה אוכלת ואינה שותה כך הקב"ה אינו אוכל ואינו שותה ומה הנפש טהורה כך הקב"ה טהור שהוא למעלה מעולמו. ומה הנפש רואה ואינה נראית כך הקב"ה רואה ואינו נראה אמר דוד תבא הנפש שיש בה כל המדות הללו ותהלל להקב"ה שיש בו כל המדות הללו עכ"ל. הרי שהכריחו מציאות הבורא ואופן הנהגתו את העולם ממה שמצינו בעולם הקטן שהוא הגוף שיש לו מנהיג היא הנפש המנהגת אותו במדות הללו. הא' מה הנפש ממלאה את הגוף וכו' ירצה כי ממציאות הנפש בגוף שאין שום חלק מחלקי הגוף פנוי ממנה. כי היא שולטת בכל הגוף כלו יתבאר לך אמיתת מציאותו על זה האופן אצל העולם כלו. עד שלא יהיה מקום פנוי ממנו ומשלטנותו הב' מה הנפש סובלות את הגוף וכו' ירצה כי הנפש עם היותה מעולה מן הגוף במדרגה רמה לא תמנע השגחתה ממנו בכל חלקיו כך הקב"ה עם היותו מרוחק ונבדל תכלית ההבדל במציאותו ומהותו מן העולם סובל את העולם ומשגיחו ומנהיגו בכל חלק מחלקיו על סדר ההנהגה הנכונה הג' ומה הנפש יחידה בגוף וכו' הורו בזה דהנפש עם היות שהיא פועלת בגוף ע"י אמצעיים מ"מ הם ככלים אצלה להתפשטות הפעולות בגוף כי עיקר הפעולה לא תתייחס