שומר אמונים לג

האמת לא די להם שצריכין הם ליזהר בפרישות יתירא ככל האמור לעיל אלא שגם נצטוו על הנסתרות של המצות כדמוכח מהזוהר פרשת אחרי מות (דף ע"ח) דאיתא שם דת"ח המשמש מטתו בחול עובר על מה שנאמר ערות כלתך לא תגלה בגין דאינון ידעין ארחון דאורייתא שאר עמא ההוא דאתגלייא כלתך ממש ע"ש דמוכח דשאר עמא הוזהרו על הנגלות ופשטי המצות לבד כגון ערות כלתך כלתך ממש. אבל הת"ח דידעין ארחין דאורייתא הוזהרו גם על הנסתרות של המצות ופסוק ערות כלתך לא תגלה בא להזהיר להם שלא לשמש מטתם בעת שאין למעלה זווג. וכיוצא בזה הדין בשאר המצות כי זה הוא סוד לעבדה ולשמרה ופירשו רז"ל לעבדה אלו מצות עשה ולשמרה אלו מצות לא תעשה עיין בפרדס שער ל"א פרק ו'. והענין כי מה שבא בתלמוד ובספרי הפוסקים בפירוש המצות הוא הנגלה שלהם שהכל חייבים לקיימו. אמנם הת"ח נוסף לו על זה שהוא מצווה גם על הנסתר שלהם בגין דאינון ידעין רזא דמלה ולפיכך זוכים הם להעשות מרכבה אל הספירות כי כשהאדם מטהר עצמו מכל חטא וידקדק במצוה מן המצות ביותר וירדוף אחריה וידבק בה הוא נעשה מרכבה אל עצם הספירה אשר המצוה ההיא רומזת בפרטות אליה ותהיה נשמתו היכל ובית מנוחה אל השכינה אמנם אם ח"ו אינו מקיים דקדוקי המצות כנז' הנה הוא נענש עליהם והאר"י זלה"ה כתב כי משפטו הוא ככה כשדנין את האדם אחר מיתתו אין מענשים אותו על הדקדוקים הללו אבל כשגיע זמן עלייתו יותר ממה שהיה אז חוזרים ומדקדקים בדינו. כי אף על פי שנתמרק כל צרכו בכדי שזכה למחיצה תחתונה צריך עוד מירוק וזיכוך לזכות למה שלמעלה ממנה וכן בכל פעם שמעלים אותו ממדרגה למדרגה אפילו אחר כמה שנים חוזרים להענישו על מצות ודקדוקים כי כפי גדר העליה כך צריך לדקדק עמו ולכן אין מנוחה לצדיקים בעוה"ב כיון שהם מזומנים תמיד להעלותם ממדרגה למדרגה ואפי' שמואל הנביא אנו רואים שהיה מתיירא מן הדין כשהעלתו בעלת אוב אחר כמה חדשים למיתתו והוא מהטעם הנזכר והנה עתה אעתיק אזהרת האר"י זלה"ה אל כל הבא ללמוד חכמת הקבלה וז"ל מי שאותה נפשו לבא בחדרי החכמה הזו יקבל עליו לגמור ולקיים הנזכר לקמן ולא יבא לו היזק בגופו ובנפשו ובכל אשר לו' הבא ליטהר ולהתקרב ראשית הכל יראת ה' רצוני יראת העונש כי יראת הרוממות הוא יראה פנימית לא יוכל להשיגה רק מתוך גדולת החכמה ועיקר מגמתו בידיעת החכמה יהיה לבער הקוצים מהכרם כי לכן נקראו העוסקים בה מחצדי חקלא ובודאי שיתעוררו כנגדו. ומה גם לפתותו ולהחטיאו לכן יזהר שלא יבא לידי חטא אפי' בשוגג שלא יהיה להם שייכות ולכן צריך לפרוש עצמו מבשר ויין כל ימי השבוע וצריך ליזהר מהקלות כי הקב"ה מדקדק עם חסידיו וצריך להיות זהיר באזהרת סור מרע ועשה טוב ובקש שלום. הסור מרע א' ליזהר בכל דקדוקי המצות לא תעשה ובדברי רז"ל שהם בכלל לא תסור ב' לתקן את אשר עוותו כמו שיתבאר בעז"ה ג' יזהר מהכעס אפילו בשעה שמוכיח את בניו לא יתכעס כלל ד' יזהר מן הגאוה ובפרט בענין ההלכה כי גדול כחו והוא עון פלילי ה' לטבול בכל עת הצורך ו' לקדש, עצמו בשעת תשמיש שלא יהנה ז' לחשוב בכל לילה מה שעשה ביום ולהתוודות. ח' שבכל צער שיבא לו יפשפש במעשיו וישוב אל ה' ט' מיעוט העסק ואם לא יש לו פרנסה כ"א על ידו יכין יום ג' וד' מחצי היום ולמטה בכוונה שהוא לעבוד את קונו י' אזהרת הדיבור שאינו של מצוה והכרח יזהר ממנו ואפילו דיבור של מצוה ימנע בעת התפלה ועשה טוב א' לקום בחצי הלילה ולעשות הסדר בשק ואפר ובכי גדול ובכוונה אשר יוציא בשפתיו ואח"כ יעסוק בתורה כל זמן שיוכל להיות בלי שינה ובלבד שחצי שעה קודם עלות השחר יתעורר לעסוק בתורה ב' ללכת לבה"כ קודם עלות השחר וירויח שיהיה מעשרה הראשונים ג' קודם שיכנס ישים על לבו מצות ואהבת לרעך כמוך כתקנה ואח"כ יכנס. ד' להשלים ק' ברכות צ' אמנם י' קדישין וד' קדושות והסימן צדי"ק. ה' שלא להסיח דעתו מהתפילין בעת התפלה זולת בעמידה שאז אין בה היסח הדעת. ו' שיהיה עוסק בתורה כל היום מעוטף בטלית ותפילין ולא יסיח דעתו רק בעת שעוסק בתורה שאז אין בו משום היסח הדעת ז' לכוין בתפלתו הכוונות שיבואו בעז"ה ח' שישים תמיד בין עיניו שם בן ד' ויזדעזע ממנו באומרו שויתי ה' לנגדי תמיד ט' שיכוין בכל הברכות ובפרט בברכת הנהנין. בקש שלום. שיהיה עמל בתורה פרד"ס ואל יחשוב שיגלו לו רזי תורה בהיותו רק דכתיב יהיב חכמתא לחכימין וגו' וצריך ליזהר שלא יוציא בשפתיו בחכמה הזאת מה שלא שמע מאדם ראוי לסמוך עליו כאזהרת הרשב"י זלה"ה לחבריו בהקדמת הזוהר וע"ש ע"כ אזהרת האר"י זלה"ה וצריך להשתדל לקיימה ולא יפיל ארצה שום דבר מכל דבריו ובשער היחודים הזהיר גם כן מלהקפיד על שום דבר כי כל המקפיד אפילו על סיבה יבטל ההשגה. וראיה מאליהו ז"ל שאמר אף אני איני נגלה על מי שמקפיד. וביותר צריך ליזהר מהקפיד על אשתו אפי' על סיבה וכפי מה שיתרחק מהכעס והקפידה כן תהיה השגתו ואלו הם ב' עמודים גדולים שבכל המדות ואל תשכח. ואחריהן היא מדת ליצנות והשפלות שצריך שיהיה שפל רוח מאד וגם לא יתלוצץ משום אדם. ושתי מדות אלו תלויות זו בזו עכ"ל.