שומר אמונים כח

ועליה לית מאן דרכיב עכ"ל הרי במלות קצרות רמזו לנו רז"ל השתלשלות כל הנמצאות מן הא"ס עד עולם העשיה. אמנם פרטיותם בכל עולם ועולם אין כאן מקום ביאורם. כי הכל הוא מפורש כתוב בכתבי האר"י זלה"ה ובשאר ספרי המקובלים ז"ל

שאלתיאל ברר לי מה שאמרת שהא"ס הוא פשוט ופעולתו היא פשוטה. והיא כתר א"ק אבל פעולת הכתר הנז' היא מסתעפת בבחי' ראש וסוף וכו'. דלפי דבריך אלה משמע שהא"ס לא המציא הנמצאים כלם אלא המציא בכתר הנז' לבד. אח"כ הכתר המציא החכמה וכו' ודבר זה לא יעלה בדעת לאמרו. דאם אתה אומר כן תסלק מהא"ס ההשגחה וכל הפעולות זולת הפעולה הראשונה שהיא המצאת הכתר של א"ק: יהוידע עם היות שתליתי הפעולה בכתר. ואמרתי דפעולת הכתר מסתעפת בבחינות ראש וסוף אין הכוונה לומר שהכתר לבדו פועל אותה מבלי הצטרפות ועזר הא"ס. שזה ודאי הוא שניות. אבל הכוונה היא שהכתר בכח שפע הא"ס השופע בו ונותן לו כח לפעול פועל פעולתו בקצת הסתעפות ובחי' ראש וסוף והיינו טעמא מפני היותה נפעלת מהא"ס באמצעות כתר א"ק אכן פעולת הא"ס מבלי שום אמצעי היא אחת פשוטה שהוא כתר א"ק כנז'. ודע כי זה שאמרתי בפעולת הכתר שהיא פועלת בכח עזר הא"ס. כן הוא הענין בכל הפעולות שאנו מיחסים אל הספי' דלעולם הכוונה היא שהספי' פועלות הפעולות ההם בכח הא"ס. כי בלתי שפעו אינם יכולות לפעול כלל ובזה נמצא שאנו נותנים אל הא"ס מעלת המצאת כל הנמצאים. כי כאשר נתן הכח של כל הפעולות אליו ונאמר שהכל נמצא משפעו וכחו. גם אם נרחיק הפעולה ההיא ממנו ע"י האמצעיים הרבים והבחי' הרבות לא מפני זה יקרא שניות ח"ו שהרי אחר שכח הפעולה הוא הא"ס. וזה הוא עיקר מקובל אצלינו שלא נסתלק שום פעולה מהא"ס אמנם האמצעים נרבה בהם כפי הצורך. וכאלו תאמר בריה פלונית טבעה היא להיותה נמצאת מכח המים הנמצאים מכח העב האדיי והאד מכח הלחות והארץ וכיוצא ותרבה בסבות טבעיות גשמיות ורוחניות דקות מלאכיות וכיוצא אחר שתאמר שהסיבה הקודמת היא הא"ס. הנותן חיים וכח לפעולה מלמעלה. ומכח שפעו פועלת הסיבה ההיא את המסובב ההוא הרי נתת שבח הפעולה לפועל ותלית כל הנמצאים בו ואמרת כי זולתו אין קיום לשום מסובב אמנם הנותן פעולה לשום ספירות מבלעדי כח הא"ס הוא שניות ודאי והיא כפירה ח"ו ועיין בס' אלימה עיין כל ח"א פ"ז

שאלתיאל א"כ דהספי' פועלים פעולותיהם בצירוף ובשיתוף הא"ס קשיא דלא ימנע מהחלוקה או הא"ס פועל כל הפעולה או קצתה פועל הא"ס וקצתה הספירה אם נאמר שכולה פועל הא"ס לא ישאר מה שתפעול הספי' ואם הא"ס פועל קצתה לבד ימשך מזה שקצתה האחר בלתי תלוי בא"ס כי מבלעדו היא נמצאת וזה נמנע הוא שהרי הוא מחוייב המציאות שהכל נמצא ממנו

יהוידע כל הפעולה כולה היא נפעלת מהא"ס. וכולה מהספירות. והא כיצד מהא"ס כסיבה עיקרית ומהספירה ככלי כי הספירות הם אל הא"ס ככלים ביד האומן ודרך משל הנה הסופר שכתב הספר לא נאמר שקצת הכתיבה נמשכת מהיד וקצתה מהקולמוס. כ"א נאמר דכל הכתיבה נעשית ע"י הקולמוס וכולה ע"י היד. אמנם מהקולמוס באופן אחד דהיינו ככלי ומהיד באופן אחר דהיינו בסיבה עיקרית וכן נעלה מהיד אל שאר האמצעים עד אשר נגיע אל הנפש שהיא הסיבה העקרית באמת אל פעולת הכתיבה כאלו תאמר הכתיבה נעשית ע"י הקולמוס שהניעה היד. והיד הניעוה המיתרים. והמיתרים הניעום העורקים והעורקים הניעום העצבים והעצבים הניעום החום הטבעי והחום הטבעי הניעתהו הנפש אשר בו והיא באמת המניע הראשון והסיבה העיקרית אשר אליה יאות לייחס פועל הכתיבה יותר מלייחסה אל הקולמוס ולשאר האמצעים כי אלו אינם אלא כלים ואמצעים אל הנפש להוציא פעולותיה מהכח אל הפועל וכל כחם ותנועתם אינה אלא ממנה וכמו כן הוא הענין בפעולות הספי' שלא יצדק באמיתות לייחס הפעולה אל הספי' כ"א אל הא"ס. שהרי הם אין כח בידם לעשות פעולה קטנה או גדולה בלי הצטרפות ועזר הא"ס שהוא נשמתם כי כמו שהספירות נאצלו ומתקיימות ממנו ומכחו הבב"ת. ואם יסתלק מהם ישארו כגופא בלא נשמתא כמ"ש בתיקונים (דף י"ב ב') ובזוהר פ' בא מ"ב ב' כך פעולותיהם הם נפעלות מכחו. וכ"ש הוא שאם הם צריכות לא"ס לקיים עצמם מכ"ש שצריכות אליו לפעול פעולותיהם באופן כי הא"ס הוא סיבה אל פעולות הספי' יותר ממה שהם הספי' עצמן והוא הפועל האמיתי שעיקר הפעולה תלוי בו והספי' הם במדרגות כלים ואמצעיים אל הפעולות וכבר האריך במשלים נכונים על ענין זה הרמ"ק זלה"ה בפרדס שער עצמות וכלים פ"ד ע"ש והוא אמת ואמונה מתוקן ומקובל בפי כל המקובלים הקדמונים זלה"ה: