שואל ונשאל חלק א שלז

דממילא לא ישבע אין לחוש לו וישבע לכתחילה שלא בפניו. ושו"ר הדבר מפורש במור"ם אה"ע ס"ס צ"ו וז"ל ולכתחילה צריכה לישבע לפני היתומים אבל אם נשבעה שלא בפניהם או שאין היתומים רוצים להיות אצל השבועה משביעין אותה שלא בפניהם והיינו דידן ממש דאין לפרש דרצו שישביעוה גם שלא בפניהם חדא דא"כ היל"ל או שהיתומים רוצים שתשבע שלא בפניהם ותו דאי בכה"ג לא צריכא למימר דיכולים גם למחול שבועתה ותו דאתיא במכ"ש מרישא דעברה ונשבעה שלא בפניהם אלא ודאי דמיירי בכה"ג ממש שכדי לעכבה ולאחרה נשמטים שלא יהיו בעת השבועה. וכן מהבאר במקורן של דברים בתשו' הרשב"א שזכר מרן בב"י שם ששם כתוב ויש לב"ד להזקק לה לשלוח אחרי היתומים להשביעה בפניהם ואם לא ירצו לבוא ישביעוה בין דין שלא בפני היתומים ע"ש והדברים ק"ו לנ"ד ומה התם שכבר גבתה ומה שנשבעת רק לתוספת שרצונה להציל עצמה מן החשד והיל"ל דתגבה את שלה ובעת שירצו היתומים יקחו שבועתם ואפ"ה כתב דישביעוה שלא בפניהם. אם לא גבתה והם אינם רוצים להשביעה וממילא שלא לתת לה לא כ"ש וכ"ן דעת מור"ם ז"ל דפסק מן הסתם או שהיתומים וגו' ולא התנה בדבר דדוקא אם כבר גבתה ולא בבאה לגבות ומשמע דס"ל דמכ"ש הוא וכאמור ומכ"ש אם בא לגבות את חלקו המעוקל והלה בא לאחרו

ועוד נראה דכל כה"ג כיון שמתרים בו לעמוד ואם לאו ישבע שלא בפניו והוא לא עמד ה"ל ממש כאומר השביעוהו גם שלא בפני וכמוחל על חלק מה מזכותו ומה גם אם כפי ראות עיני ב"ד נראה שאין זה אלא רמאות ותחבולות דבכי הא הדבר פשוט שאין לחוש להשמטתו זהו הנלע"ד ברור אם כה יסכימו אחי ורעי העומדים על הפקודים הי"ו הכו"ח ביום י"ג אב יה"ל התרע"ח ע"ה המ"ך סילט"א

סימן ל"ה

שאלה ראובן שמת והניח ג' בנים רו"ש ולוי ואחרי עבור כמה שנים עמדו שמעון ולוי לדין ותבע לוי לחלוק הסחורה שבחנות שמעון כי היא מעזבון אביהם כי כשנפטר אביו הוא היה קטן ולא היה מתעסק בנכסים רק רו"ש אחיו. ושמעון השיב שכל הנמצא בחנות של חמיו ואין בה כלום מנכסי אביו. והודה שמעון שאחר מות אביו היה נושא ונותן הוא ואחיו ראובן בנכסי אביהם וזה היה ברשות אחיו ראובן שהיה אפוטרופוס וכשגדל לא מצא בנכסים רק דבר קל ששלחו בו יד שלשתן ואז גם לוי היה גדול. עוד תבע לוי מה שהוציא שמעון בנישואין שלו מעזבון אביו ושמעון אומר שלא לקח רק כמאה פ'רנך' מהעזבון וכסך הזה הוא נושא באחיו לוי. עוד תבע לוי כי מלפנים שמעון לקח פרקמטיא מחמיו וכנגדה קבל משכונות כסף וזהב וקרקעות העזבון ושמעון השיב כי הנכסים שנתמשכנו רק לפרעון חובות ראובן אחיהם ובהסכמת לוי ועודם ממושכנים ועוד כמה טענות מה שורת הדין בזה

תשובה לכאורא היה נראה דכיון דעדין לא חילקו והיה נושא ונותן בנכסי אביו ועזבונו הגם דהחנות מושכרת בשם שמעון עודנה בחזקת האחים כדין אחד מן האחים שהיה נושא ונותן בתוך הבית ושטרות על שמו ואומר שלי הם מבית אמי או מציאה מצאתי או מתנה ניתנה לי שכתב מרן בסי' ס"ב דעליו להביא ראיה בעדים. אלא דבנ"ד לפי המשוער והנר' שהם חלוקים בעיסתם וכל א' אוכל ממה שמרויח ועושה כמו שניכר מתוך טענותיהם וכן ידוע לנו דהיה האח הקטן נשכר לאחיו לעבוד אצלו בעבודתו איזה ימים וזה מורה שאין כיס אחד לכלם וחלוקים הם בעיסתם וא"כ על האחים להביא ראיה וכמ"ש מרן ז"ל שם דאם היו חלוקים בעיסתן או בשום דבר על האחים להביא ראיה משום דאימור מעיסתו קימץ ואפי' אומר מבית אבי אמא נפלו נאמן במגו והיינו דידן שאומר שנתנם לו חמיו לפרקמטיא דנאמן במגו דקימץ מעיסתו וכ"ש דחלוקין הם גם במעשה ידיהם ורווחיהם דבכי הא א"ץ כלל לקימוץ עיסה ונאמן בלא"ה במגו דמציאה או ריוח או מתנה כיון שאינם משותפים בכיס אחד: